"סיפור חיי - כוכבים" (אלבום כפול), חיים ישראל

היחס שלי אל המוזיקה של חיים ישראל ושל מקביליו בתחום הפופ הים-תיכוני הדתי די מורכב.

אמנים אלה מתמחים בדרך כלל בשני מסלולים עיקריים: האחד הוא שירי פופ-חאפלה מקפיצים, חתונתיים ובעלי ערך קלורי אפסי. כבר בשניות הראשונות של השיר אפשר לנחש את ההמשך, ולרוב מדובר בשירים תעשייתיים, שהדבר הטוב ביותר הוא שהם מבוססים לפחות על מילות קודש ברמה כזו או אחרת. אולי הם עושים את העבודה בחתונות, אבל זה פחות מעניין מהזווית האמנותית.

במסלול השני נמצאות בלדות או שירים עמוקים יותר, שאמנם נתפרו בדרך כלל במידות די תעשייתיות ומסחריות ובעיבודים לא מפתיעים במיוחד, אבל בכל זאת מצליחים לגעת. בערך כמו טבלת שוקולד מוכרת אך טעימה להפליא.

השיר 'אדם' של גד אלבז ואיציק דדיה הוא דוגמה טובה לסגנון - אמנם פופי ולא ממש אלטרנטיבי, ובכל זאת מצליח לרגש. כמי שגדל על פופ וגם מעריך סלסול איכותי, קשה שלא לקנות אותי עם בלדות כאלה.

כל ההסבר הזה נועד להבהיר למה אני חושב שההחלטה של חיים ישראל להוציא דיסק כפול היא בהחלט רעיון מצוין. רוחב היריעה הזה אפשר לו להכניס, לצד שירי החתונות, החתונות ושוב החתונות, גם שירים מהורהרים יותר, איטיים יותר ואפילו אישיים יותר.

אז אחרי שמעבירים את הדיסק למחשב, מסירים מהפלייליסט שירים כמו "שמח" ו"איזה לילה", ששמם מעיד עליהם יותר מכל מה שאצליח לכתוב, נשארים עם שירים יפהפיים, לא פחות: "מנורה" שהופיע גם בקומזיג 2, "סיפור חיי" הנוסטלגי, "כד יתבין" האווירתי והמרגש, "אעופה אשכונה" עם יואב יצחק, "יוצר האדם" אפוף הכינורות ועוד כמה שירים שמזכירים שבין חתונה לחתונה, חיים ישראל הוא אמן מצוין עם לא מעט שירים טובים.