'להכשיר מורים להתמודדות עם משברים'

נשיא מכללת 'אורות ישראל' רואה בעשייה הציבורית ובהכרה בייסורי ארץ ישראל מנוף להוצאת תלמידים ממשבר כדוגמת אירוע החטיפה.

שמעון כהן , י"ח בסיון תשע"ד

הכשרה הכרחית. הרב גוטל
הכשרה הכרחית. הרב גוטל
מכללת אורות ישראל

לקום ממשבר. הרב גוטל

רבות מדובר על החיבוק המקצועי, הפסיכולוגי והרוחני המלווה את משפחות החטופים ואת בני הנוער ביישוביהם ובמוסדות החינוך שבהם לומדים החטופים. סוגיית ההתמודדות החינוכית עם בני נוער במשבר עלה בשיחה עם הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת 'אורות ישראל' ביומן ערוץ 7.

הרב גוטל הזכיר כי לפני כשלושה שבועות התקיים במכללה כנס עמדו"ת תחת הכותרת 'ממשבר לצמיחה' ובו העלו עשרות הרצאות אקדמיות סביב ההתמודדות החינוכית של מחנכים ומורים עם תלמידים ונוער במשבר כזה או אחר. זאת ברוח השילוב שבין עם, מדינה ותורה (עמדו"ת), הרוח המלווה את כנסי עמדו"ת.

לאחר דברי הסתייגות והבדלה ברורים הזכיר הרב גוטל את הרצאתו שלו שעסקה בדרך התמודדותו של הרב קוק עם פטירתה של בתו בת השתים עשרה וחצי לאחר שנפלה מהמדרגות. הרב קוק תיעל את הכאב והמשבר לעשייה ציבורית גדולה שבה יש סוג של נחמה, מסביר הרב גוטל השב ומדגיש את ה'להבדיל' שבין מותה של בת הרב קוק, אסתר יעל, לבין מקרה החטופים שהציבור מאמין ומקווה לשובם בשלום לביתם.

עם זאת הוא מדגיש את העיקרון ולפיו עשייה ציבורית וקישור בין הפרט לכלל מהווה נחמה ודרך התמודדות. בהקשר זה הוא מזכיר את התלכדות העם שבכל בית כנסת ובית כנסת אמר פרקי תהילים ותפילה בשבת האחרונה למען החטופים ורבנים עסקו בשאלת ביטוי הכאב והדאגה ביום השמחה, יום השבת.

"כולנו חשים מחויבות וערבות הדדית", אומר הרב גוטל המזכיר כי גם לקיחת טרמפיסטים היא חלק מאותה ערבות הדדית, "החבר'ה לוקחים טרמפים כי הם סומכים עלינו שניקח אותם ואנחנו חשים איזו מחויבות לעשות את הדבר הזה. לצערנו הדבר גרם לקושי הנוכחי ולקחים יילקחו בהמשך ולא זו השעה לכך".

לדבריו המעורבות הציבורית היא אחד הכוחות שיש להעצים בשעה קשה זו, כל אחד על פי יכולותיו בין אם מדובר בבני נוער ובין אם בבוגרים.

הרב גוטל ציין בדבריו כי בהכירו את מערכות החינוך הן במשרד החינוך והן בישיבת 'מקור חיים' ובישובי החטופים עלו ההתמודדויות הללו,ואנשי ייעוץ מקצועיים חברו לישובים ולמוסדות והם נותנים מענה פרטני וקיבוצי על פי הצורך בכל מקום ומקום מתוך רגישות והקשבה, שכן כל אדם מתבטא בדרכו והדבר מתבטא בו באופן אחד מחברו. "חשוב שאנחנו כאנשי מקצוע נהיה מאוד קשובים ונשים לב לניואנסים שיש לכל אחד ואחד כי לא כל אחד דומה לחברו".

נקודה נוספת שיש לדברי הרב גוטל להעצים היא נקודת ארץ ישראל, וזאת ברוח פרשת השבוע 'שלח' שעליה מקובל לומר בשמו של הרב קוק שכל פרשה ופרשה קשורה לארץ ישראל ופרשת 'שלח' יותר מכולן. "אנחנו יודעים שארץ ישראל נקנית בייסורים קשים, החל מהמרגלים דרך הכניסה לארץ ישראל ועד שיבתנו האחרונה לארץ ישראל בימינו אלה. כל אלה רצופים בייסורים קשים ודואבים ביותר. אנחנו לא נחלשים מהאתגרים הללו אלא אנחנו יודעים שהיו, וככל הנראה עד ביאת משיח יהיו עוד אתגרים מהסוג הזה, ואנחנו צריכים להיות אמיצים כיהושע וכלב ולומר דברים אחרים בניגוד לציבוריות אחרת ובוודאי שמול אויבים שאומרים אחרת. יש בנו הכוחות ואנחנו צריכים לחשוף את הכוחות והאמירות הללו. הורדת הכותרות הללו לקרקע המציאות היא אתגר מאוד קשה", אומר הרב גוטל המדגיש את הקושי באתגר זה בפרט ברגעים שהקושי מתרחש בהם, אך "חזקה על ישיבת 'מקור חיים' כמוסד חינוכי ראשון במעלה, שהעצים את החבר'ה בשנים הקודמות כדי להיות מחושלים ככל שניתן לאתגרים מהסוג הזה".

הרב גוטל רואה חשיבות בהכשרת מורים ומחנכים להתמודדות עם אתגרים ומשברים מסוג זה. הוא מזכיר כי הכשרת המורים לסוגיות מעין אלה נעשית שלא כדבר שבשגרה אלא בצמידות לאירועים מסוימים כמו יום שואה וגבורה ומערכות חינוך לסוגיות אמונה ועוד. הדברים באים לידי ביטוי בכל מוסד כפי אופיו ואצל כל איש חינוך בדרכו, אם כי מבלי להתמודד לבדו בעיקר כאשר הוא בראשית דרכו כמחנך. לדבריו חלק מהכשרת המורים צריך לכלול הדמיית סיטואציות קשות, ניתוחן וההתמודדות איתן".

הרב גוטל נשאל אם האווירה ברחוב הישראלי, אווירה שרואה בעין בקורתית את מי שמדבר על מסירות למען ארץ ישראל, על ייסורים בדרך אל הגאולה ועוד, אינה מונעת התמודדות ראויה עם הסוגיה. לדבריו לא זו המסגרת החינוכית שאותה הוא מכיר, ובכל מקרה "האמת אינה ביישנית ואינה פחדנית כפי שאמר הרב קוק. אמנם לא כל דבר צריך להגיד בכל שעה אבל בנידון דידן האמירה על ארץ ישראל וזכותנו בה היא אמירה ברורה אמתית ומעצימה וצריכה להיאמר. אנחנו כאן בזכות ולא בחסד, לא כתיירים ולא כמרגלים ולא כדי לעזוב. אנחנו כאן לנצח. זו השורה התחתונה".