ארגוני הטרור עוקבים אחרי הוואטסאפ

במערך ביטחון המידע מבהירים: אם יופץ מידע רגיש - החיפושים עלולים להשתבש.

ערוץ 7 , י"ט בסיון תשע"ד

סמארטפון סמארטפונים סלולארי סלולרי חייל טכנול
סמארטפון סמארטפונים סלולארי סלולרי חייל טכנול
דובר צה"ל

סא"ל ע', סגן לראש מערך ביטחון המידע בצה"ל, לא מכיר עוד אירוע מבצעי (לבד מן החטיפה ביום חמישי), שנודע בציבור באופן כה נרחב אפילו בטרם נשמעה נעימת הפתיחה של מהדורות החדשות.

אחר הצהריים של יום שישי, כשהשידורים נקטעו והאולפנים החלו לדווח על החטיפה, רק מעטים מאוד מן הצופים הופתעו.

כפי שהודיע דובר צה"ל, תא"ל מוטי אלמוז, מרבית גלי השמועות ברשתות החברתיות וב'וואטסאפ', שליוו את הפרשה למן תחילתה, היו כוזבים. אולם בפעם הבאה, כפי שמציין סא"ל ע', "המידע יכול להיות אמיתי, ולהסב נזק משמעותי".

הוא מדגיש כי מערך ביטחון המידע מודאג מן התופעה המתרחבת. "אנו נמצאים תחת מערכה מודיעינית איסופית, שמובלת על ידיי גורמי הציר הרדיקלי, אל מול מדינת ישראל וצה"ל. בשנים האחרונות, האויב מאיץ את ווקטור איסוף המידע באינטרנט: מרשתות חברתיות, אפליקציות ועוד,כשהאיסוף מתבצע דרך מימד הסייבר", הוא מספר. "אויבינו השכילו להבין כי ניתן לאסוף מידע רב בתווך זה, ולהבנתנו הם טובים בכך", הוא חושף בשיחה עם אתר צה"ל.

פעילות חטיבת הנח"ל ברחבי יהודה ושומרון

עוד לא נראה אירוע מבצעי שנשזרו בו גלי שמועות המוניים באופן כה גלוי ונרחב. אותן הודעות הגיעו אפילו לסמארטפונים של הלוחמים בשטח, והותירו אותם מעט מבולבלים. "השמועות שהופצו דרך הווטסאפ גרמו לבלבול ולחוסר וודאות בקרב החיילים, וזה הקשה עלינו לבצע את העבודה שלנו", אומר סגן מפקד גדוד אסף, רס"ן עידו, שנמצא בשטח ומבצע סריקות מסביב לשעון.

"למשל, היו לוחמים שקיבלו את ההודעה המזויפת על חילוץ של החטופים - ולא הבינו למה בכל זאת מקפיצים אותם", הוא מוסיף אך מסייג - "המפקדים הפיגו את השמועות, והמתח המבצעי לא נשבר. אנחנו נחושים להשיב את הנערים הביתה".

לדבריו, קיים קשר ישיר בין הגידול השוטף בהיקף השימוש ברשתות חברתיות, לבין המאמץ המושקע ע"י אויבינו בתחום- בניסיון לדלות מהרשת פיסות מידע שיסייעו בידם ליצור תמונה מודיעינית מדויקת. כמו כן, מציין כי "בין חברי הציר מתקיים קשר משמעותי, במסגרתו מידע משותף ומועבר זה לזה. לא משנה אם לחמאס יש יכולות סייבר, החזבאללה כבר ידע להעביר לו את המידע", מפרט. "אנחנו קוראים לזה שיטת ה'טבעת האיסופית'.

הרשתות החברתיות והאפליקציות הן כלי רב עצמה, שמידע מופץ בו במהירות ובחלקו ללא בקרה. זה קרוב לכל אחד מאיתנו. מה עושה חייל בהפסקה מפעילות? בודק את הפייסבוק", מדגיש.

בנוגע לגלי השמועות באפליקציית המסרים 'וואטסאפ', שממשיכים להתגלגל ככל שנמשכת חקירת המשטרה, למערך בטחון המידע (ב"ם) יש הנחיות ברורות. נזכיר שאין יכולת לדעת אם המידע שנשלח במסגרת זו מסווג או לא, מזיק או תמים, ואף יותר מכך - מהימן או שקרי.

"על החיילים להימנע מהפצת הודעות השרשרת והעלאת המידע לפייסבוק. אפילו יותר מכך - עליהם למחוק את ההודעה כשהיא מתקבלת", מחדד סא"ל ע'. "אם בפעם הבאה ההודעות יכללו מידע רגיש, הפצתו יכולה לגרום לשיבוש של פעילות צה"ל", הוא מזהיר.

פעילות צה"ל באזור חברון

סא"ל ע' מדגים את קביעתו האחרונה בעזרת דוגמה חיה. "למשל, עכשיו עוסקים הכוחות בעיקר במעצרים. אם חייל שולח ב'וואסטאפ' את מיקום יעד המעצר, המבוקש יכול להיעלם ממנו, במקרה הטוב, ולהטמין בן מטען שיחכה לכוחות במקרה הרע". עם זאת, במערך ביטחון המידע, אשר מנטר דרך קבע חשבונות פייסבוק של חיילים, לא זוהתה השבוע עלייה משמעותית בסטטוסים החושפים מידע מסווג."החיילים בסך הכל מכירים את האיום, ופועלים בהתאם להנחיות הצבא – כך נוכחנו השבוע", מציין ע' רמחב"ם.

המערך החל לנטר חשבונות פייסבוק של המשרתים בצה"ל בשנה האחרונה, והודות לכך ולמאמצי הסברה שגדלו באופן ניכר, נרשמה ירידה של למעלה מ50% בחשיפת מידע הצבאי (חלקו מסווג) ברשתות החברתיות. "החשבונות מנוטרים באופן שוטף, ואנחנו שמחים על השיפור", מספר סא"ל ע'. ההסברה נעשית בעיקר באמצעות קמפיינים: לדוגמא, קמפיין ראשון מסוגו שהושק בימים האחרונים כונה 'האויב עשה לך לייק'. במסגרתו נוצר משתמש פיקטיבי בערבית, שמגיב באינסטגרם ובפייסבוק לחיילים.

המשתמש עשה לייקים והגיב בערבית, ו"כשהחייל הסקרן תירגם את התגובה באינטרנט, הוא קיבל את המשפט - 'כמו שאנחנו צופים בכם, כך גם האויב'- ממערך ביטחון המידע", הוא מספר.

הקמפיין המיוחד יצא לדרך ב-11 ביוני. לאחר שלושה ימי עבודה, נרשמו מאות לייקים לתמונות בעלי אופי צבאי בפייסבוק ומאות לייקים באינסטגרם. בנוסף, היו מאות לייקים לסטטוסים בפייסבוק, ו'פולו' לעשרות חיילים באינסטגרם."כל מה שאנו עושים במערך לביטחון המידע נועד לשמור על הסוד ולאפשר חופש פעולה מבצעי ומודיעיני לצה"ל", סיכם סא"ל ע'.