תושבי עמונה: התובעים הפלסטינים חששו ממפלה

תושבי עמונה מציינים, כי הסכם הפשרה בין המדינה לפלסטינים נחתם יומיים בלבד לפני שהיו אמורים להעיד במשפט.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ו בסיון תשע"ד

מתקדמים. עמונה
מתקדמים. עמונה
פלאש 90

תושבי עמונה שבבנימין תוקפים היום (שלישי) את הסכם הפשרה שנחתם בין המדינה לתובעים הפלסטינים בנוגע לקרקעות עמונה, לפיו התחייבה המדינה לפצות את התובעים בכשלוש מאות אלף ש"ח.

בעמונה מציינים, כי הסכם הפשרה נעשה למרות התנגדותם המוחלטת של התושבים.

בא כוחם, עו"ד עמיר פישר, הודיע למדינה שתושבי עמונה מתנגדים להסדר כיוון שאין ספק שבית המשפט יכריע שהמסכת העובדתית שהציגו התובעים שקרית ומסולפת ואין לה קשר עם האמת.

בעמונה מזכירים, כי סכום הפשרה מהווה 20 אחוזים בלבד מסכום התביעה המקורי. "הסכם הפשרה התגבש רגע לפני שיוצא המרצע מהשק ורגע לפני שבא כוחם של תושבי עמונה חוקרים את התובעים על דוכן העדים. העובדה שערוות התובעים, הלא הם העותרים בבג"צ עמונה, הולכת עוד יומיים להיחשף ברבים כפי שנחשפה בעדויותיהם המסולפות שניתנו בהליך עד כה – שהתובעים אינם בעלי הקרקע כלל, שהם לא גידלו שם מעולם דבר, שהקרקע החקלאית אף פעם לא הייתה בעלת ערך בעיניהם – חשיפת עובדות אלו אילצה את בא כוח התובעים להתפשר עם המדינה על 20% מסכום התביעה ובלבד שלא יינתן פסק דין שהיה דוחה מכל וכל את טענותיו וממילא ממוטט את כל ההליך המתנהל במקביל בבג"צ נגד הישוב".

בעמונה מציינים עוד, כי במהלך ההליך התברר, כי "המדינה מצידה מודה שהיא ולא אחר הקימה את הישוב עמונה. היא הכשירה מגרשים ויצקה יסודות ל-44 מגרשים על ידי משרד השיכון, היא מתחה קו מתח גבוה על ידי חברת חשמל, היא על ידי המנהל אישרה סלילת כבישים לישוב והיא שביצעה עוד אין-ספור פעולות שבלעדיהן הישוב עמונה לא היה קם. אלא שכעת חוששת המדינה לקבל פסק דין הקובע רטרואקטיבית כי אכן המדינה הקימה את עמונה (כיוון שיש עוד אין-ספור נקודות ישוב אותם הקימה המדינה על קרקע פרטית, ובהם מתגוררים עשרות אלפי תושבים יהודים) אלא שהיא מעדיפה להתחמק מאימת הדין, לשלם לתובעים כסף אפילו שטענות הבעלות של התובעים לא מחזיקות מים ולא היו עוברות את בית המשפט".

יש לציין בעמונה נרכשו עשרות רבות של דונמים בשטח הישוב במסגרת עסקאות רבות שבוצעו. תושבי עמונה המתגוררים במקום בשמונה עשרה השנים האחרונות, הגישו תביעות בבתי המשפט השונים בירושלים, למימוש זכויותיהם הקנייניות והאזרחיות.

גורם המקורב לנושא מפנה את תשומת הלב למשפט בהודעה שפרסם ארגון "יש דין" שייצג את התובעים בתיק, לפיו, "בעלי האדמות מתכוונים להקים בכספי הפיצויים קרן שתממן הגנה משפטית לפלסטינים שישראלים השתלטו על אדמתם".

אותו גורם מציין, כי הקרן אמורה לממן את שכר טרחתם של עורכי הדין העוסקים בנושא, אותם עורכי דין מטעם "יש דין" שייצגו את העותרים בעתירה הנוכחית.