קחו נשימה עמוקה

באמת שנמאסתם - בזמן שאייל, גיל-עד ונפתלי, נמצאים אי-שם, אתם בוחרים במודע לזרוע שנאה, כותב אליחי בן ישי, אחיה של רותי פוגל הי"ד.

אליחי בן ישי , כ"ט בסיון תשע"ד

מינוי זמני? עמרם מצנע
מינוי זמני? עמרם מצנע
צילום: פלאש 90

מסתבר ששיאים חדשים נשברו ומסתמן שימשיכו להישבר גם בעתיד. 

חבר הכנסת עמרם מצנע השווה את מפלגת הבית היהודי לתנועת החמאס. בלי להתבלבל הכריז מצנע ברשת ב' כי אם מורידים מתנועת החמאס את כל "סיפור הטרור" כהגדרתו, למפלגת הבית היהודי ולתנועת החמאס יש את אותן מטרות.

ולפעמים נדמה השתגענו לגמרי, אנחנו - כחברה, פשוט השתגענו לגמרי. וירצה או שלא ירצה, עמרם מצנע הוא הנציג התורן של הירידה מהפסים.

מה שאותי מדאיג - זה שהדברים של מצנע אינם דברים הנמצאים בתוך גבולות המחלוקת הפוליטית - הם דברי שנאה חסרי אחריות שמגיעות מפיו של אלוף בצה"ל (במיל') שיודע שהדברים שלו (עם כל הכבוד) נעים על הגבול שבין הפופוליזם לבין זריעת הגרעינים של מלחמה - בתוכנו.

בואו ניקח לרגע את תנועת החמאס כמו שהיא, וננסה "להפשיט" אותה מהטרור שבה - עם מה נשארנו?

ונגיד שהיינו נותנים להם את כל שטחי יהודה ושומרון, יחד עם ירושלים המזרחית - איזו תנועה נגלה?

מדברי מצנע עולה כי מבין חרכי עזה וחברון יצוצו להם אנשי חמאס חביבים, שיקדמו את פנינו בקריאות אהלן וסהלן, עם כוס קפה ונרגילה, ו-שלום על ישראל (ועל החמאס)

לגיטימי לגמרי-

שיתקיים ויכוח ראוי על רעיון "שני מדינות לשני עמים"- ולגיטימי שהוא יהיה יצרי.

לגיטימי שאחשוב שהרעיון שמצנע מושך אליו יביא להשמדת כולנו, ושהוא יחשוב שהמתנגד לתכנית יביא לסוף הרעיון הציוני.

לא לגיטימי-

שעמרם מצנע ישווה מפלגה שמתנגדת לתפיסתו לתנועה שחוץ מטרור אין בה כלום, לתנועה שמכריזה מעל כל במה אפשרית, שהיא לא תנוח ולא תשקוט עד שכל גרגיר בארץ ישראל יהיה שייך לשלטון האסלאם הגלובלי.

למפלגה שאנשיה רוקדים ומחלקים סוכריות עת פעיליה חוטפים שלושה נערים שהיו בדרך לביתם.

לתנועה שאנשיה מהללים כל פגיעה בישראלים, אף אם הפגיעה היא במשפחה תמימה- בזוג הורים, ובשני ילדים בני 4 ו- 11 ובתינוקת בת ארבעה חודשים. עמרם מצנע, ציפי לבני, וכל חברי "רעיון הרפיסות והחולשה"

שתקנו כשהודעתם שכל דעה/פעולה שאינה מתאימה לרעיון שנראה לכם נכון- אינה דמוקרטית.

שתקנו כשנפגשתם שלא על דעת הממשלה עם מכחיש שואה שפיו דובר שקר ובליבו מחשבות רעות ואנטישמיות.

אבל באמת שנמאסתם-

בזמן שאייל, גיל-עד ונפתלי, נמצאים אי-שם, אתם בוחרים במודע לזרוע שנאה.

בשעה שמשפחות הנערים החטופים בוחרות בדרך החיבור והאהבה, פיכם שוצף פירוד וחולשה.

עת הרוע משתולל ברחובותינו ללא שום מסיכה על פניו, ומסית על כל פלגיו לרצח ישראלים באשר הם יהודים, עליתם לנו על כל העצבים. למזלנו נצח ישראל לא משקר ולא מתנחם גם בימים טרופים אלה.

למרות הרעש הרב של דברי הרפיון והמשטמה, הרוב הגדול עודנו שפוי ומאוחד (על אף חילוקי הדעות). הרוב כבר למד לעמוד בזקיפות ובאיתנות ולהשמיע בלי בושה את דעותיו.

בתקווה ובתפילה שאייל, גיל-עד ונפתלי, יחזרו במהרה למשפחותיהם.