נזקי רכוש ושכר - שו"ת פיצויים

המצב הבטחוני מעורר שאלות לגבי פיצוי הנפגעים ע"י המדינה בגין נזקיהם, וכן לעניין שכר עובדים. עו"ד כהן ובר-און נותנים תשובות.

עו"ד ורד כהן ורענן בר און , י"ב בתמוז תשע"ד

רקטה באשדוד. ארכיון
רקטה באשדוד. ארכיון
פלאש 90

נזקים לבית ולתכולה :

יש לבדוק האם פוליסת הביטוח של הבית מכסה נזקי מלחמה או נזקי פעולות איבה. הפוליסה התקנית לביטוח דירה, אותה ניסחו רשויות הפיקוח על הביטוח, מתירה לחברות הביטוח להוציא מכלל כיסוי ביטוחי אובדן או נזק שנגרמו לדירה, וגם לתכולתה, כתוצאה ממלחמה ומפיגועים חבלניים. כך, פוליסות ביטוח דירה רבות (מבנה ותכולה) בדרך כלל אינן כוללות כיסוי לנזקי מלחמה וטרור.

ואולם, מבנה הדירה מבוטח על ידי מס רכוש במלואו (על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961). גם תכולת הדירה למעט חפצי ערך (כדוגמת תכשיטים, חפצי אומנות וכסף) מבוטחת בסכום מוגבל (על פי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים) התשל"ג – 1973). במידה שאדם רוצה לבטח את תכולת הדירה בסכום העולה על סכום הפיצויים המירבי הניתן על ידי מס רכוש, יש ביכולתו לרכוש כיסוי ביטוחי במסגרת חברות ביטוח פרטיות עבור הסכום הנוסף. כך, בתים שניזוקו מפגיעות טיל – יש לפנות לקרן הפיצויים של מס רכוש.

נזקים לרכב :

גם בענין ביטוחי רכב – בדרך כלל פוליסות הביטוח אינן מכסות נזקי מלחמה ופעולות איבה, אך מס רכוש יכסה את הנזק לרכב.

ביטוחי חיים :

מרבית הכיסויים בגין מוות בפוליסות ביטוח חיים מכסים גם מוות ממלחמה ומטרור. ואולם, מרבית הכיסויים לאובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, וביטוחי הבריאות – אינם חלים כאשר נגרמה הפגיעה ממלחמה ומטרור.
קרנות הפנסיה בדרך כלל מכסות פגיעה ממלחמה, אבל מפחיתות מהסכום המשולם על ידן את תשלומי הביטוח הלאומי המגיעים מתוקף חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

תשלומי הביטוח הלאומי במקרים של מוות או במקרים של צורך בריפוי החלמה ושיקום :

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל – 1970, קובע, כי נפגע מפעולות איבה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום ולתגמולים מאת המוסד לביטוח לאומי בתנאים מסויימים.

במקרה מוות – ישלם המוסד לביטוח לאומי לשאריו של הנספה סכומים דומים לאלו המשולמים לבני משפחות חללי צה"ל.

שכרו של עובד שאינו מגיע לעבודתו בשל אילוצי המצב הבטחוני :

עקרונית, אמור שכרו של עובד להיות משולם בתמורה לעבודה הניתנת על ידי אותו עובד. אם בשל אילוצי המצב הבטחוני עובד אינו מסוגל להגיע לעבודתו, או נאלץ לעבוד פחות שעות ביום – אין הוא זכאי לשכר בתקופת היעדרותו.
כך, עובד שנעדר מעבודתו הואיל ולא רצה לקחת סיכון מיותר – לא יוכל לדרוש את שכרו.

לעומת זאת, כאשר ההיעדרות מהעבודה הינה עקב הוראות של פיקוד העורף, הרי מכוח ההסכם הקיבוצי בין הממשלה לבין ההסתדרות, מחוייבים המעסיקים לשלם שכר לעובדיהם בגין ימי היעדרות עקב הוראות של פיקוד העורף. 20% מימי היעדרות יקוזזו מיתרת ימי החופשה של העובדים (כל עוד ההיעדרות לא נעשתה מחמת מחלה, תאונה, חופשה או מילואים). את השכר לעובדים חייב המעסיק לשלם במועד הרגיל, והוא אינו יכול להמתין למועד בו יקבל פיצוי מהמדינה. כך, העובדים ימשיכו לקבל שכר כרגיל, ואילו הפיצוי ניתן ישירות למעסיקים ולא לעובדים.

ההסכם הקיבוצי האמור הוחל גם על עובדים שמעסיקיהם אינם חתומים על ההסכם, וזאת מכוח חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006.

במקביל, יש בידי המעסיק לקבל פיצוי (מוגבל בסכום) בגין הנזק שנגרם לו עקב תשלומי שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם. כך, מעסיק שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראת פיקוד העורף ישלם לעובדיו את שכרם כרגיל ויוכל לתבוע את הפיצוי מהמדינה.

ואולם, במפעל שהוגדר כמפעל חיוני, חלה חובה על עובדים להתייצב לעבודה. רשימת המפעלים החיוניים כוללת רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשיה בטחונית, מפעלים בענף המזון, בתי מרקחת, נמלים, תחבורה ציבורית ועוד. עובד שאינו מתייצב לעבודה במפעל שהוכרז כ"חיוני" עובר על החוק ואף לא יהיה זכאי לשכרו.

הודעת מעביד לעובד כי אינו נדרש להתייצב לעבודה :

במידה והעובד מוכן ומזומן לבצע את עבודתו, ואילו המעסיק מודיע שאינו נדרש לו – שומה על המעסיק לשלם לעובד את שכרו הרגיל. המעסיק מנוע מלהוציא את העובדים לחופשה העולה על שבוע רצוף במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום. אם הוציא את העובדים לחופשה בהתראה קצרה יותר – לא יוכל המעביד לנכות את ימי ההיעדרות ממכסת ימי החופשה שנצברה על ידי העובד.

האם ניתן לפטר עובד שנמנע מלהגיע לעבודה בגין חששו מהתקפת טילים ?

היעדרות בלתי מוצדקת מהעבודה עלולה להוות עילה לפיטורים. עובד החושש מהתקפת טילים ונמנע בשל כך להגיע לעבודתו, גם כאשר לא ניתנה הוראה מתאימה של פיקוד העורף, עלול למצוא עצמו במצב בו היעדרותו לא תיחשב מוצדקת. לעומת זאת, אם ההיעדרות נובעת מהוראה של פיקוד העורף – אין לפטר את העובד, על פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006. מעביד שיפטר עובד שנעדר מעבודתו בהתאם להוראות פיקוד העורף – עובר על החוק, ובית הדין לעבודה מוסמך לבטל את הפיטורים.

האם מעביד צריך לשלם הוצאות נסיעה מוגברות לעובד שעבר למקום מגורים מרוחק זמני בגלל המצב ?

עובד שעבר למקום מגורים זמני מרוחק עקב המצב הבטחוני, ובכך הגדיל את הוצאות הנסיעה שלו, זכאי להחזר הוצאות נסיעה לפי מחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית ממקום המגורים למקום העבודה, גם אם מדובר במקום מגורים זמני. זאת, בכפוף להגבלת סכום ההחזר בגין הוצאות נסיעה הקבוע בדין.

עובד המטופל בילדים או בהורה חולה :

בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006, אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 וכן ילד בעל צרכים מיוחדים, עקב סגירתו של מוסד חינוך, בתנאי שההורה השני לא נעדר מעבודתו באותו זמן לאותו צורך. הגנה זו אינה מתייחסת לילד שאינו במוסד חינוך, ואינה מתייחסת להורה חולה, וגם אינה חלה כאשר מקום העבודה של אחד ההורים סיפק סידור נאות להשגחה על ילדים, וגם אינה חלה על מי שנקרא לשירות עבודה במפעל חיוני.