בנט בכנס של "הארץ"
בנט בכנס של "הארץ"פלאש 90

תעריף שפיכת כוס התה על פניה של חברת הכנסת לשעבר יעל דיין בעת ביקורה בחברון היה שלוש שנות מאסר בפועל. לפני שנתיים חלפה פחות מיממה מרגע שחבר הכנסת אחמד טיבי הותקף גם הוא באמצעות כוס תה עד שהפרקליטות הגישה כתב אישום נגד התוקף.

לנו רק נותר להמתין ולראות כמה זמן ייקח למשטרה ולפרקליטות לאתר את שוחר השלום שתקף השבוע את השר בנט, ומה התעריף של תקיפת פוליטיקאי מימין. בינתיים, לפחות עד כתיבת שורות אלה, אפילו מערכת הדוברות ההיפראקטיבית של שרת המשפטים לבני לא הצליחה להוציא הודעת גינוי.

לא מקבלים סעד

הוא מדבר איתי כבר למעלה מחצי שנה. מתקשר ולא מתייאש גם כשאני מסנן אותו פעמיים ושלוש. בחודשים האחרונים הוא היה על סף דמעות. בשיחות האחרונות בכה כמו ילד. כמו גבר שאיבד את ילדיו. הוא מתחנן שאעשה משהו. הוא טוען שהעיתונות היא המוצא האחרון שלו, אבל אין לו סיכוי אצלי. בגלל שאין לו סיכוי אצלכם. כמו שאין לו סיכוי אצל שני שופטי המשפחה שדנו בעניינו. אצל שופט המחוזי שדן בערר שהגיש. בוודאי לא במשטרה, כשגרושתו מגייסת גם אותה למאבק המר שהיא מנהלת נגדו. הכול בגלל פקיד קטן. פקידה אם נדייק. פקידת סעד אחת שחרצה את דינו.

השניים נפרדו לפני מספר שנים כשהגבר זוכה להסדרי ראייה נדיבים ומנהל מאבק על משמורת משותפת. התיק התנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפני שופט ותיק, שמינה פסיכולוגית בעלת שם מטעמו להכריע בסוגיית המסוגלות ההורית. היא נפגשה עם שני הצדדים וכתבה חוות דעת. ההמלצה החד משמעית הייתה למשמורת משותפת עם המלצה להעביר את המשמורת על שלושת הילדים אליו, במקרה שהאם ובעלה החדש ינסו לטרפד את המהלך. זאת בעיקר בשל תלונות מהילדים הצעירים כי האם מסיתה אותם ללא הרף נגד האב. אבל אז משהו השתבש בינו ובין פקידת הסעד שטיפלה בתיק. אולי אופיו הסוער (לא האלים, הסוער), אולי זה היה לאחר שהיא גילתה כי הקליט כמה שיחות איתה ושמר אותן לצורך ההליך המשפטי. היא התייצבה לפתע לצד האם, ורגע לפני יישום המשמורת המשותפת טענה כי הילדים מסויגים ממנה בגלל הסתה של האב. היא המליצה לבית המשפט לאפשר לאב להיפגש עם ילדיו רק לשעות אחדות ובמרכז הקשר.

להמלצת פקיד סעד יש משקל רב. כך גם לסיכון שלוקח על עצמו שופט שלא קיבל המלצה של פקיד סעד במקרה שמשהו משתבש. השופט הוותיק הלך על בטוח והותיר לאב רק חלון של מפגש קצר ובפיקוח עם ילדיו. האב קיבל עליו את הדין, בעיקר כי חשב שמדובר בבחינה זמנית. בעיקר אחרי שהעובדים הסוציאליים של מרכז הקשר העבירו דו"חות חיוביים מאוד על המפגשים. השופט הוותיק התקדם לבית המשפט המחוזי, והותיר את התיק בידי שופט אחר. הוא קיבל לאחר שלושה חודשים המלצה מפקידת הסעד להמשיך את הסדר הראייה המצומצם, שכן היא קבעה כי הילדים מסויגים מהאם, וככל הנראה הכול בשל הסתה מתמשכת של האב. האב התחנן על נפשו, ושאל איך אפשר לקבוע כי הוא המסית אם כל פגישותיו מפוקחות בידי עובדי מרכז הקשר. אבל המלצה של פקידת סעד אינה דבר קל, והשופט החדש האריך את תקופת המבחן במרכזי הקשר.

יחס ילדיו הקטנים אליו הלך והתקרר. במפגשים הם הלכו והפכו מסויגים, וסיפרו על השמצות ששמעו מהאם. הוא מיהר לפקידת הסעד, אך זו לא עשתה דבר. הוא ביקש את התערבותו של השופט, אך פקידת הסעד הניחה את דעתו כי בדקה את הדברים ואין בהם ממש. עדויות של הצוות החינוכי בבית הספר היסודי שבו למדו ילדיו הגדולים תמכו בטענותיו, אבל פקידת הסעד נשארה אדישה. הוא הגיש בקשה בהולה לבית המשפט. השופט התמהמה. יחס הילדים הפך עוין יותר. הדיון המשפטי הגיע לאחר שבועות ארוכים. בפסק הדין מתח השופט ביקורת על התנהלות פקידת הסעד. הוא גלגל עליה גם את אחריותו למחדל הטיפול האיטי בתיק. השופט הסכים לאפשר לאב בפעם הראשונה להיפגש עם הילדים באופן בלתי אמצעי, לאחר חודשים שבהם היו מנותקים כמעט מהאב ונמצאים לכאורה תחת מכבש הסתה של האם ובעלה החדש. הילדים סיפרו על התעללויות מצד אביהם. השופט כתב כי כל הראיות בתיק מצדדות באב, וכמעט העביר אותם למשמורת משותפת, אבל דברי הילדים לא מאפשרים לו לעשות כן. הוא הגיש ערעור. זעק שם, כמו שזעק באוזניי על העיוורון של המערכת, על ההתעלמות מההסתה הפרועה. אך ההמלצות החד משמעיות של פקידת הסעד והריאיון של הילדים עם השופט הכריעו את הכף. מבית הספר דיווחו כי מצבם של הילדים מידרדר ובמרכז הקשר הם סירבו להישיר אליו מבט. לאחרונה בוטלו הסדרי הראייה שלו כליל. ממרכז הקשר נמסר לו שעומדים להגיש נגדו כתב אישום על התעללות בילדיו הקטנים.

כבר חודשים שהוא שולח אליי כל מסמך, אבל אני לא אוכל להושיע. איך אצליח לשכנע אתכם בצדקתו? אחרי הכול כולם הכריעו נגדו: מרכז הקשר, המשטרה, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. אבל ההכרעה של כולם תלויה על חוות דעתה של פקידת סעד אחת. על חוכמתה, כשרונה ואמינותה וחוסר משוא פניה. בין אם כל אלו קיימות ובין אם לא, היא אינה מחויבת לדיני ראיות או לעריכת פרוטוקולים מפורטים של שיחות כאשר היא באה להכריע בגורלו של אדם.

כוחם הרב של פקידי הסעד, מול הכשרתם המוגבלת ודרישות הסף הלא גבוהות לקבלת התפקיד, נמצא על סדר היום הציבורי זה זמן. תחקירים של 'ישראל היום', יחד עם טיפול צמוד של ועדת משנה ייעודית בראשותה של ח"כ מרינה סולודקין במסגרת הוועדה לביקורת המדינה, והרבה אומץ של השופטת לשעבר חנה בן עמי הניעו לאחרונה יוזמת חקיקה חשובה שמובילה סיעת ש"ס. אתמול אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק של חברי הכנסת וקנין, מרגי ואזולאי, אשר מצמצם את סמכותם של פקידי הסעד בנושא משמורת. החוק מציע לבטל את האפשרות של בית המשפט לאצול את סמכותו לפקידי סעד להכריע בעניין הסדרי ראייה ובכל עניין אחר הנוגע לקטין ושההורים אינם מסכימים לגביו. כך בית המשפט יוכל לשמוע את המלצותיהם של הגורמים המקצועיים המעורבים, אך הוא יהיה הגורם המכריע הבלעדי לעניין זה. "סעיף 19 לחוק הכשרות והאפוטרופסות מעניק כוח רב לפקיד הסעד", נכתב בהצעת החוק. "למעשה בית המשפט מאציל מסמכויותיו לפקידים להחליט בענייני הסדרי ראייה, מאפשר להם להפעיל שיקול דעת רחב, מעניק להם מעין סמכות שיפוטית שאינה בגדר המומחיות המקצועית שלהם וסומך על המלצותיהם כמעט באופן עיוור, בנוסף אין כל פיקוח על החלטותיהם".

אפליה מעגנת

בשנים האחרונות החלו בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים לפסוק פיצויים כספיים גדולים נגד גברים המעגנים את נשותיהן ומסרבים להעניק להן גט, אף על פי שחויבו בכך בידי בית הדין הרבני. אחריהם הגיעו כמובן גם התביעות נגד סרבניות גט. כאן הסכומים שנפסקו היו צנועים יותר.

מסקירה שערכה סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, השופטת בדימוס נילי מימון, היא גילתה כי כאשר הגבר סרבן גט, הפיצוי הממוצע הוא כמעט פי שלושה מסכום הפיצוי שנפסק כאשר האישה היא סרבנית. הפיצוי לגבר שאשתו מסרבת לקבל את גִטהּ עומד על סכום ממוצע של 25 אלף שקלים לשנה, בעוד שלטובת מסורבות גט הסכום הממוצע מתקרב ל‑75 אלף. ההיגיון החברתי-ההלכתי ברור: האיסור ההלכתי של אשת איש לקיים מערכת זוגית הוא חמור לאין שיעור מזה המוטל על גבר מסורב גט. מה גם שבפני האחרון עומדת האפשרות לקבל היתר מיוחד לשאת אישה שנייה על הסרבנית הנשואה לו בעל כורחו.

במקרים יוצאי דופן פסקו בתי המשפט פיצויים חריגים לגברים מסורבי גט. כמו למשל במקרה של רב מכובד שעוגן ובית המשפט פסק לו פיצוי של כ‑48 אלף שקלים לשנה, כמעט כפליים מהסכום המקובל. במקרה אחר פסק בית המשפט סכום צנוע ממש, 350 שקלים לחודש, אפילו לא חמשת אלפים לשנה. מדובר היה בגבר שאשתו סירבה לקבל ממנו גט, אך הוא מיהר להקים בית עם אישה שהייתה אסורה עליו מבחינה הלכתית. בית המשפט התרשם מהרגישות החברתית וההלכתית הנמוכה של האיש וקבע כי הנזק שנגרם לו הוא מינימלי. במשך שנים שילמה האישה את הסכום הנסבל מדי חודש בחודשו, ולא שיחררה את בעלה. לאחרונה נפרד האיש מבת הזוג השנייה ושב לחפש לו זיווג. הוא שב גם לבית המשפט וטען כי היותו נשוי מקשה עליו למצוא זוגיות חדשה. השבוע נענה לו בית המשפט בירושלים ובשל שינוי הנסיבות קבע כי התעריף יוכפל עשרת מונים, ויעמוד עד שלושת אלפים שקלים לחודש.