'הגירוש הוא אם כל חטאת. התרענו שכך יהיה'

סבבי טילים והפסקות אש רודפים אלו את אלו. ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי מתריע: חיזבאללה צופה, לומד ומפיק לקחים להמשך.

שמעון כהן , י"ז בתמוז תשע"ד

קציני צה"ל בהתנתקות
קציני צה"ל בהתנתקות
פלאש 90

אריה יצחקי: הגירוש אם כל חטאת

בראיון ליומן ערוץ 7 מזכיר ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי את התגלגלותם החוזרת ונשנית של סבבי המערכות מול החמאס ברצועת עזה.

בפתח הדברים מציין יצחקי, כי את השיחה עמנו הוא מקיים בדרכו לכנסת שם ישתתף בכנס לציון 9 שנים לגירוש מגוש קטיף "הגירוש הוא אם כל חטאת", הוא אומר ומזכיר כי "התרענו שכך יהיה. אמרנו שתוקם כאן מדינת חמאסטן וישוגרו טילים על אשקלון, אשדוד וגוש דן. לעגו לנו. יש הקלטות של שרון, ביילין ואחרים הלועגים לנו".

לדברים אלה מוסיף יצחקי ומספר כי בפתח המבצע הצבאי האחרון יצרו עימו קשר חבריו ושאלו אם הוא ערוך להעביר את הקרוואן שלו חזרה לביתו ברצועת עזה שכן נראה כי צה"ל מחזיר את אחיזתו ברצועה ועימו אולי מתעורר הסיכוי להשבת הישובים היהודיים לחבל הארץ הזה. יצחקי מצידו השיב בקביעה ש"לא תהיה שום כניסה קרקעית", וזאת בהסתמך על ניסיון העבר. "היה ברור לי שיהיה סיבוב נוסף", הוא אומר.

לדברי יצחקי הבעיה העולה מהפסקת האש אינה החמאס, על אף שבסיוע קטאר הוא יידע לחמש את עצמו ולחדש את מערך הרקטות שלו, אולי אפילו עם נשק בלתי קונבנציונאלי. לטעמו של יצחקי הבעיה המרכזית היא החיזבאללה המתבונן במתרחש בדרום ולומד לקחים למערכה שהוא עצמו מתכוון לנהל בצפון בעתיד.

יצחקי מזכיר כי כוחו של חיזבאללה גדול לאין ערוך מזה של חמאס ובעוד חמאס החזיק בראשית העימות האחרון כ-8000 רקטות הרי שחיזבאללה מחזיק ב-120,000 טילים איכותיים הרבה יותר וכאלה המכסים שטח רחב הרבה יותר. "חיזבאללה רואה את התגובות הרופסות של ישראל וזוכר שלו יש כוח פי כמה וכמה מחמאס. הם עושים את החישובים והדבר פוגע פגיעה הרסנית ביכולת ההרתעה של מדינת ישראל".

לדבריו אלה מוסיף יצחקי ומציין כי מזל גדול יש לה לישראל שהחמאס תקף בתקופת החופש הגדול ולא בשנת הלימודים, שאז יכולה הייתה להיות בוקה ומבולקה לאין ערוך גדולה מכפי שהיא כיום.

לטעמו של יצחקי התגובה הצה"לית למתקפת החמאס הייתה צריכה להיות שיחרור מהיר ויעיל של רצועת עזה, מהלך שיוכל להתבצע בתוך שלושה ימים ובימים שנותרו עד שהעולם יתעורר ויגיב לבתר את רצועת עזה לצירי רוחב, לשקם את הרצועה, להעביר את הפליטים שבה לצפון סיני בהסכמה מצרית תמורת תמיכה כלכלית בינלאומית ולעבור לשלב של הקמת תכנית עשר האצבעות, תכנית הכוללת את השבת ההתיישבות בחבל קטיף לקדמותה והקמתם של ישובים נוספים, "אבל הממשלה הזו לא מסוגלת לחשוב מעבר לאף...".