"חוק שוטף+30" - על כל משרדי הממשלה

יו"ר וועדת הכלכלה: אפעל שאף גוף במשק לא יהיה מוחרג. אזמן לדיון הבא את שר האוצר שייתן גיבוי להצעת החוק שתניע את כל גלגלי המשק.

חזקי ברוך , י"ח בתמוז תשע"ד

השכר עלה
השכר עלה
פלאש 90

ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), החלה להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המינה של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) והצעת חוק חובת מכרזים (תיקון- מוסר תשלומים), של ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), שישימו סוף לשוטף פלוס 60 עבור משרדי הממשלה, וכל הגופים המתוקצבים במשק. 

ח"כ אילטוב, ציין כי בוועדת השרים התחייב להחריג את קופות החולים ובתי החולים וכן לתאם את נושא הרשויות המקומיות, אך מסתמן כי חברי הוועדה ויו"ר הוועדה בראשם, מתכוונים שלא להחריג גופים מהצעת החוק. נציג בנק ישראל בדיון, עו"ד דב אליצור ויזר, אף ביקש כי החוק יחול גם בין גופים ממשלתיים שמשלמים לגופים ממשלתיים אחרים. לקריאה זו הצטרף גם נציג המועצות הדתיות, יהושע ישי, מהמועצה הדתית ירושלים. היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד אתי בנדלר ציינה כי תהיה זו "הרחבת תחולה משמעותית". על כך השיב עו"ד ויזר כי "הגופים הללו התפספסו בהצעת החוק".

ח"כ אילטוב אמר כי הצעת החוק מסדירה את מוסר התשלומים בין כולם לכולם, אין לה עלות והיא מנסה לקבוע נורמות. ההצעה צריכה לחול גם על גופים פרטיים".

ח"כ יחימוביץ', אמרה כי "כשם שיש חוקים נגד הלנת שכר כך חוק שוטף+30 יחייב את כולם להתיישר. זהו חוק להגנה על בעלי העסקים שיקבלו את הכסף בזמן, כמו חוקי מגן שנועדו להגן על שכירים".

ח"כ משה פייגלין (הליכוד) אמר כי "החקיקה באה להגביל את הממשלה ולא את האזרח. מעבר לחשיבותו המוסרית החוק יאיץ את הכלכלה."

נשיא לה"ב (לשכת אירגוני העצמאים), רו"ח אהוד רצאבי, אמר כי "ככל שניקח חוק מוסרי וניתן יוצאים מן הכלל, זה יהיה מוסר עם חורים."

מנכ"ל השלטון המקומי, שלמה דולברג, אמר כי "מדובר בערך מוסרי וראוי שיש להסדירו", אך ביקש "להחריג את הרשויות כמו את קופות החולים ובתי החולים. הבעיה היא בחשבות. עשרה משרדי ממשלה ולכל חשב מדיניות משלו אחד משלם 30 יום, אחר 50 ואנחנו בשלטון המקומי מוצאים את עצמנו בדיאלוג מתמשך. אין מדיניות אחידה".

מנהל תחום הבקרה ותקצוב השלטון המקומי במשרד הפנים, ששי דקל, אמר כי "החוק יפגע ברשויות מקומיות חלשות שנשענות על הממשלה. מתוך 255 רשויות, כ-200 נשענות באחוזים ניכרים על הממשלה. בתגובה לדברים אלו אמר יו"ר הוועדה ח"כ ברוורמן, כי הוא פונה לשר הפנים להביא בפני הוועדה את עמדת משרדו מהי המדיניות לגבי הרשויות החלשות והחזקות. "אם משרד הפנים לא ימצא פתרון- אנחנו נמצא. יוזמת החוק, ח"כ יחימוביץ', אמרה כי היא אינה מבינה את הטיעון. "החוק בעייתי דווקא ברשויות שנתמכות? איך ייתכן שרשות לא יכולה לכלכל צעדיה כשיש תקציב מוסדר וידוע מראש?"

ח"כ דוד צור (התנועה): "בתפקידי במשרד לביטחון הפנים התביישתי בעובדה שאני כזרוע ממשלתית כמעט מחזיק את הספקים כבני ערובה, כי מכסת המזומנים אצל החשב תמיד הייתה בגירעון"

בעקבות דבריו של ח"כ אילטוב על בקשתו של שר הפנים להחריג את הרשויות ודוגמאות שהביא סמנכ"ל התאחדות בוני ישראל, דוד שחף כגון הסכם שנחתם עם עיריית קריית גת על שוטף + 170, הגיב היו"ר ברוורמן: "לא נוותר על הנושא המוניציפאלי. הכנסת היא ריבונית להחליט בעניין".

ראש אגף הכספים במשרד הביטחון, צחי מלאך, אמר כי המשרד תומך ברוח החוק וכי הוא מבקש גמישות מול התעשיות הגדולות, לשלם לספקים הגדולים שוטף + 60. בתגובה לשאלת היו"ר ח"כ ברוורמן "מה ההבדל בין קטנים לגדולים", השיב כי "גודל ההזמנה שהמשרד מוציא, הוא הקובע. הזמנות עד 150,000 ₪ נחשבות לספקים קטנים או בינוניים (כאשר גם עסקים גדולים יכולים ליהנות).

סגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בן-גוריון, דוד ברקת, אמר כי "האוניברסיטאות תומכות בתנאי תשלום הוגנים, אך מוזר שנדרש לכך חוק". הוא הצטרף להצעת משרד הביטחון להפרדה בין ספקים קטנים ובינוניים לבין הגדולים, עבורם ביקש להשאיר שוטף+ 60. הוא הוסיף כי יש לקיים סימטריה מול החברות הגדולות ולהחיל את החוק גם על כל המשק.

דיון מעניין התפתח בנושא קופות החולים, כאשר מנהל תחום פיננסי קופות החולים המשרד הבריאות, ליאור ברק, ביקש שההחרגה שהוסכמה בוועדת השרים תחול גם בהצעת החוק הממוזגת. הוא ציין שהקופות משלמות כשלושה מיליארד מדי חודש שוטף +60 או 90 והקטנה לשוטף +30 או 30 תהיה משמעותית. היו"ר, ברוורמן השיב לו: "אתה אומר שהקופות בגירעון ותהליך המימון שלהם בנוי על זה שלא משלמים בזמן. דוחים תשלומים על חשבון הציבור". הוא פנה לאוצר "במקום שתממנו את תקציב הקופות תעשו פעם אחת הסדר תקציבי". לשאלת היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד בנדלר, מה מתוך הסכום הוא לעסקים קטנים ומה לגדולים, השיב כי קרוב לשני מיליארד מהסכום הוא לספקים הגדולים. היו"ר, ברוורמן: "את מימון המיליארד זורקים על החלשים שיכולים להיות מנוע לצמיחה ומרסקים את הצמיחה". ברק השיב" בתי החולים מקבלים מהקופות שוטף + 60. ברגע שלא נחריג אותן לא יהיה לבתי החולים מאיפה לממן".

נציגת התאחדות התעשיינים, דנה אלמן וישקין, אמרה כי "כשהמגזר הציבורי יחיל את מוסר התשלומים הזה נראה שינוי משמעותי במשק. מצוקת האשראי לא קופאת וכל מפעל שני מתקשה להשיג אשראי". לדבריה, ממוצע התשלומים ברשויות המקומיות עומד על 120 יום ובבתי החולים נע בין 30 ל-150. חברת החשמל נוהגת לשלם שוטף + 95.

היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי "זו מההצעות החשובות שידענו. אזמין לישיבה הבאה את שר האוצר שייתן גיבוי ויחד נמצא את הפתרונות היצירתיים ללא החרגות".