מדוע חשוב לשכב על הקרקע?

למה אומרים לנו כל הזמן לשכב על הקרקע בשעת אזעקה? האם ניתן לשבת? לכרוע? או סתם לעמוד?

סא"ל דלית דובר, פיקוד העורף , כ"ג בתמוז תשע"ד

רקטה באשדוד. ארכיון
רקטה באשדוד. ארכיון
פלאש 90

אירועי מבצע "צוק איתן" הוכיחו עד כה, כי אנשים שהקפידו למלא בצורה מדויקת אחר הוראות פיקוד העורף, הצילו כך את חייהם.

אחת הסוגיות המהותיות ביותר היא השכיבה על הארץ: על פי ההנחיות, בהישמע אזעקה או קול נפץ – ובמידה שאתם נמצאים בחוץ ללא מבנה קרוב - יש לשכב על הקרקע ולהגן על הראש עם הידיים למשך 10 דקות.

עם זאת, במהלך הסיורים שלנו בשטח, גילינו כי אנשים רבים אינם נשכבים על הקרקע כפי שמורות ההנחיות, וזאת בגלל תחושות כמו בושה ומבוכה, חוסר שליטה ואי וודאות באשר למתרחש מסביב, ואף, תאמינו או לא, חוסר רצון ללכלך את הבגדים. אולם דווקא סוגיה זו היא אחת מהסוגיות המשמעותיות ביותר בהצלת חיים - החיים שלכם.

מניסיון העבר אנו יודעים, כי אנשים יכלו להימנע מפציעה משמעותית וקשה לו רק היו שוכבים על הרצפה ומכסים את הראש בידיהם. הסיבה לכך היא אופן פיזור הרסס שנוצר מפגיעת הטיל או הרקטה בקרקע. ברגע הפגיעה נוצרים מיליוני רסיסים שמתפזרים לגובה ובצורה מעגלית הדומה לזו של אלומת אור.

כאשר אנחנו עומדים בטווח הפיזור של הרסיסים, הסבירות להיפגע מהרסס הרבה יותר גבוהה משום שהאברים החיוניים שלנו חשופים וכן בגלל ששטח גדול יותר מגופנו חשוף לפגיעה. בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב - הסיכון אינו קטן בהרבה במצב של כריעה או ישיבה כפופה. כך למשל, אם אדם בגובה 1.80 מטרים יכרע, גובהו יהיה כ-1.30 מטרים, כשל ילד קטן, כך שחלק גדול משטח גופו עדיין חשוף לפגיעה. בנוסף, במצב של עמידה או כריעה, גדל הסיכון לפגיעה מההדף שכן אתם עלולים לעוף או ליפול וכתוצאה לשבור חלק בגוף או לקבל מכה חזקה בראש.

לעומת זאת – כאשר אנו שוכבים על הקרקע ומגנים עם הידיים על הראש, הסיכוי להיפגע יורד באופן דרמטי משום שכל האברים הרגישים שלנו מופנים כלפי הקרקע ושטח החשיפה של הגוף לפגיעות הרסס קטן בהרבה. אם אתם רואים בסביבתכם גבעה, קיר, חומה ואפילו גדר המקובעת לקרקע - רצוי לשכב מאחוריהם, שכן הם עשויים לעצור חלק מהרסיסים ולהקטין את הפגיעה.

זכרו, כי בהישמע קול נפץ או אזעקה, ובהיעדר מבנה מתאים לתפוס בתוכו מחסה - הקפידו תמיד לשכב על הקרקע כשפניכם מופנות מטה וידיכם מגנות על הראש. אל תצפו ביירוטים או בכוכבים, ואל תחששו "להתפדח" או לקמט את השמלה או החליפה החדשה. לכל היותר תתלכלכו קצת, העיקר שהחיים שלכם יינצלו. 

הכותבת הינה ראש ענף הנדסה במחלקת מיגון, פיקוד העורף