'הדר בית"רי – רלוונטי גם לשיח העכשווי'

מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי: הדר בית"רי, מנימת הדיבור ועד צורת האכילה, הכרחי גם לשיח של היום. על דברי ז'בוטינסקי נגד חרדים- "לא מכיר"

שמעון כהן , כ"ט בתמוז תשע"ד

זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי
אתר הכנסת

שמע:195741]

ביומן ערוץ 7 התייחס מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, יוסי אחימאיר, לסוגיית ההדר הבית"רי, סוגיה שתעלה הערב (ראשון) לסדר היום בכנס מיוחד שיתקיים בירושלים במלאת 74 שנים לפטירתו של ז'בוטינסקי. בין השאר התבקש אחימאיר להתייחס לאמירות המיוחסות לז'בוטינסקי ומהם עולה לכאורה יחסו השלילי כלפי היהודי הגלותי, החרדי.

בראשית הדברים ציין אחימאיר כי ההדר הבית"רי כולל ערכים כמו כבוד לזולת ולמיעוטים, יחסי יברה תקינים, דיבור בקול שקט ואפילו נימוסי וגינוי שולחן עד כדי הדרך הנכונה לאחוז בה את המזלג והסכין.

אחימאיר משוכנע כי דווקא בחברה הצעקנית של ימינו הדברים הופכים רלוונטיים יותר ויותר, "מה שנאמר בצעקות לא נשמע", הוא אומר ואינו מקבל את הגישה הרואה בצעקנות ובווכחנות הישראלית צדדים חיוביים. לדבריו סגנון כזה מתאים לכותרות העיתונאים אך לא לניהול תקין של ויכוח ובהתנהלות תקינה שכזו על המתווכח לדאוג שיוכל לשמוע את עמדתו של היריב במלואה.

אחימאיר מזכיר את החשיבות שראה ז'בוטינסקי בהצבת קיר הברזל ובהקמת צבא יהודי, עמדה שלא התקבלה בשנת 31', ועם זאת דגל במתן שוויון למיעוטים. כאשר נשאל אם הרעיון של נשיא יהודי לצר ראש ממשלה ערבי ולהיפך הוא אידיאל או השתלבות בנסיבות ההיסטוריות השיב אחימאיר ואמר כי עבור ז'בוטינסקי מדובר בחזון אמיתי שבו דגל ז'בוטינסקי מתוך אמונה ברוב היהודי בתקופה שבה בעולם היו אז 18 מיליון יהודים שעימם יש להקים את המדינה היהודית על שתי גדותיו של הירדן, "כשיהיה רוב יהודי הוא שיקבע מי יהיה בשלטון ומי יהיה ראש ממשלה וגם צריך לדאוג לזכויותיו של המיעוט הערבי אם הוא יכיר בכך שזו מדינה יהודית וצריך לתת לו ביטוי במוסדות השלטון. זו הייתה כעמדתה של התנועה הרוויזיוניסטית לאורך השנים".

לאירוע שיתקיים היום תחת הכותרת 'הדר ושוויוניות בחברה הישראלית' יקדם טקס זיכרון לפטירתו של ז'בוטינסקי ובו ייקח חלק נשיא המדינה, ראובן ריבלין, כמו גם אישים רבים נוספים. בכנס תחולק חוברת שתכלול את התבטאויותיו של ז'בוטינסקי בנושאי הדר, חוברת שלדבריו בה תוכל החברה הישראלית להתבשם ולשאוב השראה לקיום חברה נאותה יותר שבה יש פחות שחיתות ופחות צעקנות.

לקראת סוף הדברים התבקש אחימאיר להתייחס לציטוט המפורסם שמיוחד למאמרו של ז'בוטינסקי ופורסם באוקטובר 1919 בעיתון הארץ ובו דברים בגנותם לכאורה של הציבור החרדי. במאמר המפורסם נכתב כי "בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים מדרגה שנייה. לא ניתן להם זכות בחירה". אחימאיר נשאל כיצד מתיישבים הדברים עם ערכי שוויון וזכויות מיעוטים, אך לדבריו הציטוט אינו מוכר לו ובמקומו ידוע לו על ציטוטים רבים המעידים על יחסו החם של ז'בוטינסקי למסורת.

"אני לא מכיר את ההתבטאות הזו. אני עצמי יכול לצטט משהו אחר בנושאי הדת ותפקיד הדת. בנאום שנשא בפתח כנס היסוד של ההסתדרות הציונית בוינה (שנת 35') ובו אמר "עניין עילאי הוא ל"מדינה", ואצלנו לאומה, שאש התמיד לא תכבה, שבמערבולת השפעות אין-ספור, הגורפות את הנוער בימינו, ולעתים מתעות ומרעילות אותו, תישמר השפעה זו, שהיא בלי ספק הטהורה מכולן, רוח ה'".

אחימאיר מזכיר את דבריו של ז'בוטינסקי על חשיבות המסורת בעיניו ועם זאת חופש הדעה והביטוי. כמו כן הוא מזכיר את הסתמכותו על מורשת התנ"ך בנושא הדאגה לעניים, חוקי הפאה והיובל ועוד. על הציטוט הבעייתי של ז'בוטינסקי מציע אחימאיר לפנות לכתבי האיש ולא למאמרים המצטטים לעיתים ציטוטים חלקיים.

כשנשאל אם יתכן ובתקופה שבה נטען כי פורסם המאמר (שנת 1919) היו עמדותיו אחרות השיב אחימאיר: "אני צריך לבדוק את זה, אבל ביסודו ז'בוטינסקי היה חסיד המסורת והחשיב אותה מאוד. הוא כותב על כך גם לבנו האתאיסט. הוא דגל במסורת עם ישראל ומסורת אבות והחשיב אותה בחיי המדינה".