ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) פרסם את הדוח השנתי לשנת 2013 לגבי הגשת בקשות בינלאומיות לפטנט באמצעות אמנת ה-PCT וכן נתוני עמידה בזמנים בטיפול בבקשות אלה על ידי משרדי הפטנטים המובילים בעולם.
המדובר בשירות חיוני לציבור מבקשי הפטנטים הישראלים המשכילים לעשות שימוש באמנה זו, ולאור מידת השימוש הגבוהה מדורגת ישראל גם השנה במקום ה-15 מבין 148 מדינות החברות באמנה.
מדינת ישראל מקדימה בתחום זה מדינות מפותחות רבות, כגון בלגיה, אוסטריה, נורבגיה ואחרות:
כנגזרת משיעור השימוש הגבוה של ישראלים באמנת ה-PCT מחויבת רשות הפטנטים להעניק את השירות המיטבי. כך רשות הפטנטים הישראלית (מחלקת ה- PCT) נמצאת במקום הראשון בעולם בעמידה בזמנים (יחד עם משרד הפטנטים היפני): 99.7% מהבקשות הישראליות הועברו ללשכה הבינלאומית של WIPO בתוך מסגרת פרק הזמן הנדרש של עד 4 שבועות (מדינות רבות אינן עומדות בדרישות זמנים אלה).
יצוין כי העיכוב של 0.3% נובע מהבקשות הביטחוניות המועברות למשרד הביטחון (נוהל שאינו קיים ביפן המוצבת גם היא במקום הראשון).
נתון זה מרשים עוד יותר כאשר רואים כי במהלך 2013 מספר הבקשות הבינלאומיות בישראל עלה בכ-24%, שיעור העלייה הגדול ביותר מבין כל המדינות החברות באמנת ה-PCT.
זו עלייה מרשימה גם כאשר משווים את מספר הבקשות ברשות הפטנטים למשרדים גדולים כמו המשרד הסיני (SIPO) או המשרד האמריקאי (USPTO), המצויים בהתאמה במקום השני והשלישי, עם עלייה של כ-15% ו-11%.
ישראלים רבים בוחרים לרשום פטנט בחו"ל באמצעות אמנת ה-PCT. כך, מסקר של WIPO עולה כי המבקשים הישראלים הם המשתמשים הגדולים ביותר במנגנון ה-PCT, וישראל מצויה בראש הטבלה של 30 המדינות המובילות ביחס של הגשת בקשות PCT לעומת בקשות מקומיות:
בנוסף, נרשמה עלייה עולמית דרמטית בתחום התקשורת הדיגיטלית וכן בתחום הטכנולוגיה הרפואית, בו תופסת ישראל את המקום השלישי המכובד (1,470 בקשות בין השנים 2009-2013), אחרי הולנד (2,021 בקשות) ובריטניה (1,715 בקשות).
נתון מעניין נוסף הוא מעורבותם של מוסדות למחקר ופיתוח של האוניברסיטאות וגופי מחקר ציבוריים בהגשת בקשותPCT. בישראל רמת המעורבות היא גבוהה מאוד ובכ-94% מהבקשות גורם אוניברסיטאי הוא מגיש הבקשה המרכזי:
המנהלת הכללית של משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, ברכה את ראש רשות הפטנטים על ההישג וציינה כי "הדבר משקף את רמת הטכנולוגיה, היצירתיות והחדשנות של ממציאים ישראלים".
אסא קלינג, ראש רשות הפטנטים: "רשות הפטנטים החלה לפעול כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית רק באמצע 2012 וכבר בשנת 2013 הראתה תוצאות מרשימות. הדוח מוסיף נתונים שלא היו ידועים עד עתה המדגימים את עצמתה של רשות הפטנטים, ומאירים מגמות הגשה בקרב ציבור המגישים הישראלים והזרים".