'המערב הצבוע מתנשא על הערבים על חשבון ישראל'

בסרטון נוסף תוקף הסופר פאט קונדל את צביעות המערב הנמנע מלתבוע מהעולם הערבי אמות מידה של התנהגות ככל חברה מתורבתת.

ערכה: רפאלה עברון , ב' באב תשע"ד

מפגן מטרות בהפגנת חמאס
מפגן מטרות בהפגנת חמאס
ארכיון. פלאש 90

הגזענות של המערב מובילה אותו להנמיך ציפיות כלפי התנהגות הערבים

הייתי רוצה לראות שינוי בגישתנו הגזענית במערב כלפי המצב במזרח התיכון, אם זו לא תהיה טרחה גדולה מדי, משום שכרגע אנו מתנשאים כלפי הפלסטינים, בכך שאנו מנמיכים את הצפיות שלנו מהם, ומצפים לסטנדרטים נמוכים של התנהגות, כפי שאנו עושים כלפי כל הערבים, וזאת כיוון שאנו גזענים. כמובן, לעולם לא נודה בך, לא היינו רוצים שהגזענות שלנו תיתפס כגזענית, מכיון שאז יהיה עלינו ליטול על כך אחריות, וזה עלול לייצר קצר במוח האומלל, ההוזה, הצבוע והגזעני שלנו.

הם מסתתרים מאחורי נשותיהם וילדיהם בבצעם פשעי מלחמה

ב ג ל ל שאנו גזענים, אנו בוחרים להתעלם מן העובדה, שהם פוגעים במכוון בנשים ובילדים בעודם מתחברים מאחורי נשותיהם וילדיהם, דבר שהוא פשע מלחמה, והם עושים זאת כל הזמן, ולמרות זאת אנו יודעים שאין שום סיכוי שמישהו מהם אי פעם יישפט על כך בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג, היות שהענקנו להם יד חופשית, בכל מה שנוגע לברבריות מפלה. אנו לא מאמינים שהם מסוגלים להתנהג באופן תרבותי, מכיוון שאנחנו גזענים.

מוסר כפול: הישראלים אינם מקבלים שום קרדיט על התנהלותם הזהירה מול אלפי טילים המגיעים מעזה

היותנו גזעניים, מאפשר לנו להתעלם מאלפי הטילים האיראניים המגיעים מעזה בכל חודש, עד שישראל לבסוף משיבה, כדי להגן על אזרחיה, ורק אז אנו מתחילים לעשות רעש וצלצולים ולזמן את השגרירים. הישראלים אינם מקבלים שום קרדיט על כך שהם מנסים בזהירות להימנע מפגיעות באזרחים, למרות שאין כל ויכוח על כך שזה מה שהם עושים, אנחנו פשוט מתעלמים מכך. לעומת זאת אם הפלסטינים היו מתנהגים בצורה כזאת, היינו מריעים מעל הגגות על מידותיהם הטובות, וממטירים עליהם פרסי נובל. אך הם לא מתנהגים באחריות, משום שאנו לא מ צ פ י ם מהם להתנהגות כזאת. והם יודעים זאת היטב. הם יודעים שהם יכולים לפוצץ אזרחים ישראלים לאורך כל היום, והעולם החופשי, הגזעני ובעל המוסר הכפול, לעולם לא יראה בהם אחראים למאומה.

אנו מעודדים את התרבות העבריינית באמצעות תמיכה פוליטית ומליארדי דולרים

נהפוך הוא, אנו מעודדים ומחזקים את התרבות העבריינית שלהם להיות אפילו יותר עבריינית, באמצעות מענק תגמולים וחיזוקים חוזרים ונשנים על ההתנהגות העבריינית שלהם, באמצעות תמיכה פוליטית ומיליארדי דולרים, ואז אנו סופקים כפיים ותוהים בפליאה מדוע דבר לא השתנה.

הפלסטינים הם קורבנות מנהיגותם המטורפת וצמאת הדם. מגף הדת של החמאס אינו מאפשר הענקת זכויות אדם

הפלסטינים הם קורבנות, כן. אבל של המנהיגות המטורפת וצמאת הדם שלהם, וכן של דת, שיש לה אחיזת ברזל במאמינים בה. דת, שבה אמא ממש חוגגת את מותו של בנה, למען מטרה דתית, ונטישתה של הדת, עלולה באופן מוחשי – לעלות לך בחייך. ובכל זאת, אנו מעמידים פנים, שהשפעתה של הדת הזו היא אפסית לחלוטין! שלמעשה מדובר במצב פוליטי. אנו משמרים את הבדיה הנלעגת הזו, ולפיה הערבים נלחמים על הצדק ועל זכויות האדם, כאשר אנו יכולים לראות בדיוק נמרץ אלו זכויות אדם וצדק הוענקו לתושבי עזה, תחת מגף הדת של החמאס.

מיתוס תעמולה שקרי מצייר את ישראל כמדינת אפרטהייד, בהתעלם מן העובדה שערביי ישראל זוכים למירב הזכויות במזרח התיכון

אנו בוחרים להתעלם מן העובדה שלערבים בישראל יש יותר זכויות מאלה שיש להם בכל מדינה ערבית, ושיש ערבים ישראלים בממשלה ובצבא, פשוט כי עובדות אלו אינן נוחות לליברלים הגזעניים שלנו בעלי הדעות הקדומות, והן מנפצות את מיתוס התעמולה המטופח באופן קפדני, של מדינת האפרטהייד.

מאחר שאנו גזענים, אנו בוחרים גם להתעלם מההיסטוריה של האזור, ומהעובדה שבכל פעם שהערבים מרגישים את עצמם חזקים דיים, הם תוקפים את ישראל, ללא כל פרובוקציה מצדה, מתוך כוונה בלתי מוסתרת, לבצע רצח עם על רקע דתי.

האג'נדה – חיסול המדינה היהודית מתוך נקמת דם דתית

אנו יודעים שבעיית הפליטים קיימת, אך ורק מהסיבה שבפעם האחרונה שהם עשו כך, הם אמרו לערבים החיים בגדה המערבית לעבור משם, והבטיחו להם שיחזרו מיד כאשר יהרגו את כל היהודים ויפנו את השטח.

הם עדיין ממתינים. והאג'נדה לא השתנתה. והאג'נדה איננה שטחים או צדק, כפי שאנו מעדיפים להעמיד פנים, בחוסר כנות כל כך עמוק. האג'נדה היא נקמת דם דתית. הגשמת כתבי הקודש האסלמיים וחיסול היהודים. כל היהודים. השנאה האסלמית ליהודים מצווה על ידי הקוראן, שהיה קיים הרבה לפני הקמת מדינת ישראל. היא מוחזרת לילדים ומשודרת מדי יום בתקשורת הערבית. זהו שורש הבעיה, ואין אחר.

ובשבילנו במערב, להעמיד פנים כאילו הבעיה היא אחרת – זהו חוסר אחריות, ממש כמו טיפול בפצע ירייה מבלי להוציא את הקליע. אנו רק משחקים עם התסמינים ומחמירים את המצב.

דבר לא ישתנה במזרח התיכון עד שלא נחמיא לערבים ונאמר להם שאנו מצפים מהם להתנהג על פי אותם סטנדרטים נורמטיביים כמו כולם. פירושו של דבר לחתוך את הסיוע הכספי ולומר להם באופן הישיר ביותר שהגיע הזמן לזנוח את כל הזבל הזה, של רעיון נקמת הדם האינפנטילי שאפיין את עידן הברונזה ולנוע לכיוון המאה ה-21, כיוון שכולנו שם, ממתינים להם שיגיעו.

עם האסלם – אין פשרות

אם לא נעשה זאת, אם נמשיך לטפח את השנאה הפרימיטיבית של אנשי המערות, בכך שאנו מתייחסים לזאת כאל "בעייה פוליטית", ולא כאל בעייה דתית, אנו חותמים למעשה על מלחמה נצחית במזרח התיכון. כיוון שבין אם אנו אוהבים זאת או לא, ישראל הינה… לבטח היום, קו החזית שבין האסלם לציביליזציה, והיה עלינו לדעת כבר, שעם האסלם – אין פשרות. בסיפור הזה או שאתה מנצח, או שאתה מפסיד. ואם אתה מפסיד, אתה מפסיד הכול. במיוחד אם אתה יהודי. והמנהיגות הפלסטינית הבהירה זאת הבהר היטב. שכל עוד מתקיימת רמה כלשהי של עצמאות יהודית במזרח התיכון, לא חשוב על מה ישראל תוותר – זה לעולם לא יספק אותם.

זוהי מלחמה פתוחה עד אשר תושמד ישראל ואיתה אחרון היהודים עלי אדמות

הם אינם מעוניינים בשלום בכל מחיר, הם רוצים לדחוק את היהודים כולם לתוך הים. והם מעולם לא חדלו לומר לנו זאת. אין לנו שום תירוץ להעמדת הפנים כאילו איננו שומעים זאת. זה כתוב המפורש באמנת החמאס. זה כלול בכל נאום שהם נושאים, ועל פי מנהיג החיזבאללה – ואני מצטט – "זוהי מלחמה פתוחה עד השמדתה של ישראל, ועד מותו של היהודי האחרון של פני האדמה". סוף ציטוט. כמה פעמים עוד עליהם לומר זאת, לפני שנקפוץ סוף סוף מתוך השיתוק המתנשא, הליברלי, הגזעני שלנו, ונתחיל להקשיב?

(עורכת דבריו של קונדל - רפאלה עברון, היא בתו של הסופר והעיתונאי המנוח יוסף עברון ז"ל)

על קונדל:

פאט קונדל, Pat Condell, סופר, כותב קומדיות וגם קומיקאי, הוא אזרח בריטי שנולד באירלנד, ובמשך שנים כתב ונאם נגד ישראל, מתוך אמונה תמימה שישראל היא הצד הרע והתוקפני של הסיכסוך. לפני כמה שנים התפכח קונדל, ומאז הוא משתף את הציבור בתובנות החדשות שלו על הסיכסוך הישראלי-פלסטיני.