הטנקים רמסו, השדות נסגרו והתאילנדים ברחו

ניהול שדות בצל המלחמה הופך מורכב וקשה מאוד לחקלאים. "רתע ירי התותחים החריב הכול, הטנקים רמסו והתאילנדים התנדפו".

שמעון כהן , כ"ט באב תשע"ד

טנק צה"ל
טנק צה"ל
פלאש 90

יהושע כהן, תושב בית הגדי שבדרום, מגדל בשדות נחל עוז פלפלים, בצל, כרוב, מלון ועוד. בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מספר על הקשיים בניהול חקלאות תחת לחימה ואיומי פצמ"רים יומיומיים.

,כל הגידולים שהיו נהרסו", הוא אומר ומספר כי גם כאשר רצה להיכנס אל השדות במרוצת החודשיים האחרונים ולהציל את מה שניתן מצא שעל השדות הוצא צו אלוף שקבע כי השדות הם שטח צבאי סגור.

"אי אפשר היה להיכנס. לפעמים גם מוציאים אותנו באמצע העבודה. באחד הבקרים בשבוע שעבר קיבלנו אישור להיכנס ולאסוף את הבצלים. בשעה 11 קיבלתי טלפון מהקב"ט שאנחנו צריכים לעזוב את השטח. במקרה אחר נכנסו פועלים ופתאום התחילו לטווח אותם בפצמ"רים, ירו יותר מעשרה פצמ"רים על שטח קטן מסביבם".

כבר 17 שנה שכהן מגדל פירות וירקות בנחל עוז על פני כמעט 800 דונם. מציאות כמו זו שהוא חווה בשבועות האחרונים לא מוכרת לו מהעבר. הוא מספר על 24 עובדים תאילנדים שהיו לו בעבר וכיום נותרו מהם 9 בלבד. כל השאר יצרו קשר עם השגרירות על מנת לעזוב את האזור מאימת ההפגזות.

כהן מציין כי אלמלא היה חתום על התחייבותו ל'אוצר הארץ', התחייבות לספק ירקות במהלך שנת השמיטה, היה עוזב את המקום זה מכבר ומעבד שדות אחרים, בצפון המוגן יותר, אך המחויבות קושרת אותו לאדמה שלו.

מטרים ספורים מגדר היישוב בנויה סככה ובה משרדו של כהן. המשרד נראה כמו אחרי רעידת אדמה. "ביום הראשון של המבצע התמקמו תותחים של צה"ל ליד המשרד שלי, הכול נחרב מהרתע של הארטילריה". השבילים החוצים את השדות עטויים שכבה עבה מאוד של 'פודרה', אבק שהיתמר במהלך הקרבות. הטנקים וכלי ההנדסה הכבדים שעברו בשדותיו הותירו את רישומם. "אין להם הרבה ברירה", הוא מבין את צרכי הצבא, אבל גם מטיל ספק בשאלת היכולת לפצות אותו על ההרס הרב, בין השאר גם של החממות שהתכסו באבק הכלים הכבדים, וכבר אינם מקבלים את קרני השמש ואפקט החממה הולך ונעלם.

כהן מספר על אנשי מס רכוש שאמורים לאמוד את ההרס בשדותיו ולהיערך לפיצוי אך אלה כבר יצרו עימו קשר והודיעו שלא יגיעו לשדות מאימת הפצמ"רים. "כאן אין כיפת ברזל ואין הגנה, שומעים שריקה ואז בום. אין זמן לברוח".