תקיפת הרב ששר 'אני מאמין' באושוויץ - תופעה

ראש מכון 'שם עולם' מגיב לתקיפת הרב בידי שומרי אושוויץ-בירקנאו משום ששר 'אני מאמין'. "תקפו גם סטודנט עם דגל''.

שמעון כהן , ח' באב תשע"ד

אושוויץ, Auschwitz
אושוויץ, Auschwitz
Thinkstock

בעקבות התקרית בה הותקף רב במחנה אושוויץ בירקנאו לאחר ששר את שירת 'אני מאמין', מספר הרב אברהם קריגר, חוקר השואה והאנטישמיות, כי מדובר בתופעה ולא באירוע בודד ומקור התופעה הוא זחילה איטית של שכתוב ההיסטוריה במחנה ההשמדה כמו גם במקומות ואתרים נוספים בפולין.

נזכיר כי הרב רפי אוסטרוף שביקר במחנה המוות עם קבוצת תלמידים שר 'וניקיתי דמם' כאשר אחת השומרות במקום ניגשה אליו וביקשה שיחדול מהשירה. בהמשך החלה קבוצת התלמידים לשיר 'אני מאמין' ושומרים ניגשו אליו ודרשו שיאמר להם "לסתום את הפה". מחוץ למחנה המתינו לו שוטרים שדרשו שישלם קנס או שיובל למעצר.

הרב קריגר, ראש מכון 'שם עולם', מציין בשיחה עם יומן ערוץ 7 כי האירוע אינו חד פעמי ולמעשה מדובר בשינוי יחס הולך ומתקבע על ידי הגורמים הפולנים באושוויץ בירקנאו ובאתרים נוספים. עיקרו של השינוי הוא הפיכת המקומות למוזיאליים יותר ופחות למקומות אוטנתיים.

בעילה זו נמנע מהרב אוסטרוף לשיר במקום שכן לפתע מדובר במוזיאון והשירה מפריעה לציבור המבקרים ובעילה זו הותקף באירוע קודם שהרב קריגר עצמו היה נוכח בו סטודנט שהוציא דגל ישראל והותקף בברוטאליות על ידי כמה משומרי המקום. האירוע לא הסלים לאחר התערבותו של הרב קריגר עצמו שאותו מכירים השומרים מביקוריו הקודמים במקום, אך לדבירו מדובר בהחלט במגמה.

הרב קריגר מזכיר כי ייחודיותם של המחנות הוא הנגיעה הבלתי אמצעית בעובדות המוצקות. לעומת זאת במהלך כולל משנים הגורמים הפולנים הרשמיים את אופיים של האתרים והופכים אותם למוזיאונים מנוכרים ומרוחקים, לא פעם גם תוך שיכתוב איטי ומתמיד של ההיסטוריה, שיבוש נתונים ועובדות ועוד.

עוד הוא מציין אירועים בהם "במסווה של שיפוץ", כלשונו, סוגרים הפולנים מתחמי ענק לתקופות ארוכות של חמש ושש שנים בהן לא מותרת כניסת מבקרים למקומות היסטוריים. "מסך מוצב בין האדם המבקר לאותניות".

הרב קריגר תוהה על חוסר מעורבותה של ישראל ונציגים של העם היהודי במתרחש. הוא מזכיר ישיבה שהתקיימה לאחרונה מול הגורמים הגרמניים על מנת לקבוע כמה כסף יקבלו הפולנים לשיקום ושיפוץ המחנות. בישיבה זו החשובה ביותר לתיעוד עברו של העם היהודי לא היה ולו נציג ישראלי אחד.

בדבריו מציין הרב קריגר כי הוא עצמו התריע זה מכבר על התפשטות התופעה אך נתקל בחומות אטומות. להערכתו בין הגורמים לאטימות הישראלית ניתן למנות גם קשרים אינטרסנטיים בין גופים ישראליים לגורמים בפולין, אינטרסים של נדל"ן, כלכלה ועוד הופכים את הנציגים הישראלים לכאלה שיעדיפו לקבל בשתיקה ובעצימת עיין כל שינוי שמבצעים הפולנים במקום.

מעבר לכך, הוא מוסיף ומציין, קיימת גם חוסר ידיעה של הגורמים הישראליים שאינם מודעים ואינם מבינים את חשיבות השינויים שהפולנים מחוללים במקומות המדוברים. להערכתו המענה הנצרך הוא הקמת מנהלת ישראלית שתהיה מורכבת מבני הדור השני והשלישי לשואה ובשיתוף השור הראשון שיעניק לה גושפנקה מוסרית וערכית וגוף זה יכלול בתוכו גורמים בקיאים שידעו כיצד נכון להתייחס לכל מהלך המתרחש בפולין.

באשר לחשש שמא גם מנהלת כזו תהפוך לבעלת אינטרסים אומר הרב קריגר כי אם כך יקרה הרי שיהיה להחליף את אנשיה, אך להערכתו ריבוי אישים ימזער את היכולת להפעיל אינטרסים ולפעול מתוך אינטרסים שכאלה.