גוש קטיף שלט מע"צ עזה
גוש קטיף שלט מע"צ עזהחגי הוברמן

בראיון ליומן ערוץ 7 מנתח האלוף במיל' יעקב עמידרור את האפשרויות הניצבות כעת בפני ישראל במערכה ברצועת עזה ומספר על התגובות הציניות שקיבל מראש הממשלה שרון ואנשיו כשהזהיר מתוצאות ההתנתקות והעקירה מהרצועה.

עמידרור שב על עמדתו לפיה הפסקות האש הן צעד נכון שבו נוקט ראש הממשלה. הוא מציין בדבריו שמהלכי הפסקות האש אינן פוגעות ביכולתו ובפעילותו של צה"ל ובמקביל מאפשרות הסדרת צרכים הומניטאריים לתושבים רבים בעזה הסובלים מאוד מהלחימה על לא עוול בכפם, כלשונו. זאת על אף שגם הם בהצבעתם הובילו לבחירת חמאס להנהגה ברצועה, אומר עמידרור המציין כי בלחימה עצמה הם אינם אשמים.

"לצה"ל זה לא מפריע בוודאי לא היום כאשר הוא מסיים את חיסול המנהרות ומה שנותר זה חילופי אש בינינו לבינם מרחוק ולכן הפסקת האש הזו פחות מפריעה מהפסקת האש כשהיינו בפנים. לכן אני חושב שהפסקות האש הן דבר מבורך ונכון".

לדברים אלה מוסיף עמידרור ומציין כי להפסקות האש לא תהיה תרומה כזו או אחרת למשימת פירוז הרצועה ופירוז שכזה יושג אך ורק במו"מ עקיף שבו ישראל והחמאס יציגו את דרישותיהן ויקבלו כל אחת חלק מהדרישות הללו.

לשאלת כבילת ידיו של צה"ל בפעילותו מול הירי מזכיר עמידרור כי אם אכן יהיה הסכם הרי שכשם שאנו נכבול את ידינו גם החמאס יכבול את ידיו, "אני מציע לא לסמוך יותר מדי על הבטחות החמאס ויתכן שתוך כמה שנים נצטרך לחזור לעזה".

בדבריו שב עמידרור ופורט את שתי האפשרויות העומדות בפני ישראל בשעה הזו: האחת היא כיבוש רצועת עזה, מהלך שיגבה מישראל מחיר כבד מאוד כדבריו ומיד לאחר מכן יחייב גם שליטה ישראלית על הרצועה ווידוא שהרצועה נקייה מנשק.

לדבריו במהלך שכזה יהיו "הרבה מאוד נפגעים. לא הרבה אלא הרבה מאוד בניקוי עזה מכלי הנשק, ואחרי זה נצטרך לשקם את עזה כי אנחנו הגורם הכובש ולשלוט במיליון ויותר אזרחים פלשתיניים, תלוי במה נכבוש. משום כך אותם שמתלהמים ורצים לכך ומדברים על ריצוץ ראשו של הנחש זו נשמעת לי התלהמות לא רצינית שאינה לוקחת בחשבון את המחיר. אם מישהו פורט את המחיר ואומר שהוא מוכן לשלם אותו ובלבד שנכבוש מחדש את עזה אז יש על מה לדבר. אם לא אז הדברים נשמעים כמו סיסמאות חסרות ערך שנשמעות מגרונות שלא מבינים במה מדובר".

האפשרות השנייה אותה מציג עמידרור היא השלמת המבצע בהסדר כלשהו שככל הנראה יהיה בתנאים נוחים יותר מבעבר עבור ישראל בשל העמדה המצרית "ונצטרך לחזור לזה בעוד כמה שנים. אני לא יודע כמה".

עמידרור אינו נרעש מהאפשרות של חזרה ללחימה ברצועה בעוד כמה שנים והוא מדמה את הדברים לאדם חולה במחלה כרונית שהרופא מציע לו שתי אפשרויות – האחת היא טיפול כימותראפי בכל ארבע שנים, טיפול קשה וכואב אך כזה שיבטיח את המשך חייו וחיים טובים יחסית בין טיפול לטיפול והאפשרות השנייה היא ניתוח שלא בטוח שייצא ממנו בחיים ועם זאת במידה ובכל זאת יצליח הניתוח הרי שמובטחות לו שנים טובות עד סוף ימיו.

"אין כאן דרך הגיונית ולא הגיונית. אני מכיר כאלה שיבחרו בדרך הזו ויש בדרך השנייה. כל אחד לתפיסת עולמו. אין כאן גם תפיסה מקצועית והדבר דומה למה שקורה בעזה. או שנלך למבצע מאוד יקר בחיי אדם לנו ולפלשתינים, מבצע מסובך מאוד בזירה הבינלאומית כי אף אחד לא יקבל את ההסברים שלנו ולאחר מכן טיפול בפלשתינים ואפשר להגיע למצב של עזה כמו קלקיליה. לא אוהבים אותנו ויש מדי פעם פעולות טרור אבל לא יורים עלינו ולא חופרים מנהרות. הדבר הזה תלוי בהר. האלטרנטיבה השנייה היא שזה יהיה כל כמה שנים, תלוי בהצלחה ובהרתעה שלנו".

בהמשך הדברים התייחס עמידרור גם לביקורת האמריקאית והמערבית הנשמעת כלפי ישראל ביממה האחרונה בעקבות האירוע בבית ספר של אונר"א. לדבריו ביקורת זו הנשמעת כעת ביתר שאת מאשר בראשית המבצע נשמעת כעת משום שהאירועים הללו חוזרים על עצמם ו"מי שבעיניו זו תמצית הבעיה מתרגז יותר והופך לקולני יותר".

האלוף עמידרור מזכיר כי בסופו של יום האזרח המערבי בוחן את התמונות העולות מולו וכאשר הוא רואה את עיי החורבות ברצועת עזה לעומת המשך התפקוד הישראלי בזכות הקב"ה וכיפת ברזל הוא מתקשה לקבל ולהבין את ההסברים הישראליים.

לקראת תום דבריו נשאל עמידרור אם את המציאות הזו חזה כאשר הזהיר לפני ההתנתקות והעקירה מהתגברות הטרור מרצועת עזה. "לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך גרוע אבל לזה התכוונתי".

באשר לאוזן הקשבת שהייתה או לא הייתה לדבריו ואזהרותיו אומר עמידרור כי אצל חלק מהאנשים אכן הייתה אמונה שהמהלך יצליח ויוביל לשקט ביטחוני, אך "אצל מקבלי ההחלטות, אריק שרון ז"ל ווייסגלס יבדל לחיים, זו הייתה ציניות מוחלטת שאין בינה לבין החלטה מושכלת שום דבר. שיקולים שאינם קשורים לביטחון אלא לעולם אחר של עניינים", אומר עמידרור הנשמר מלפרט באילו שיקולים זרים מדובר, אך כשהוא מבהיר מדוע הוא לא מפרט הוא מציין שאחרי מותו שרון לא יוכל להתגונן אם כי "ילדיו ניסו להתגונן בבית המשפט. לחלקם זה הצליח לחלקם לא",  וכשהוא נשאל אם גם הוא קושר בין הזירה המשפטית להחלטות ההתנתקות של שרון הוא חותם בקצרה "אין ספק".