'כשבנט שואף לראשות ממשלה, תקומה חשובה'

נחי אייל מסכם 15 שנות מנכ"לות באיחוד הלאומי ומאמין בנחיצות המפלגה דווקא בתקופה בה בנט שואף לראשות ממשלה ועלול לפנות למרכז.

שמעון כהן , כ"א באב תשע"ד

אורי אריאל ונפתלי בנט
אורי אריאל ונפתלי בנט
פלאש 90

לאחר חמש עשרה שנים בתפקידו כמנכ"ל 'תקומה-האיחוד הלאומי' פרש נחי אייל מתפקידו זה. ביומן ערוץ 7 ניצלנו את ההפוגה הצבאית בדרום כדי לשוחח איתו על התקופה שעבר, על המפלגה וגם על עתידה הפוליטי של הציונות הדתית.

במהלך השיחה עמו עלתה מידת הרלוונטיות של מפלגתו לנוכח האיחוד בבית היהודי והתחושה שלא באמת קיימים הבדלים משמעותיים בין החברים בסיעה המשותפת.

אייל מזכיר כי 'תקומה' קמה על רקע הסכמי וואי ותחושת הצורך לחזק את המשולש של תורת ישראל ארץ ישראל ועם ישראל דווקא בימים בהם נדמה היה שקיימת חולשה בצלע הארצישראלית של המשולש.

אייל מזכיר כי באותם ימים נראה היה שהמפד"ל פונה אל המרכז הפוליטי ומצדדת בהסכמי וואי ומשום כך התחזק הצורך בהקמת מפלגה שתהפוך לסמן ימני. היום, הוא מסכים, נראה שקשה למצוא הבדלים בין בנט לאורי אריאל בין וורצמן לכלפה, אך בעבר הדברים היו נצרכים יותר.

אך לא רק בעבר מוצא אייל את נחיצותה של המפלגה אלא גם בעתיד. הוא מזכיר את היעד שהוצב בבית היהודי לכבוש את הנהגת המדינה ובאופן אישי השר בנט רואה כיעד את כס ראש הממשלה. "קהל הבוחרים לא תמיד נמצא בימין וכדי שנפתלי בנט ייבחר הוא עלול לעבור את התהליך שעבר על נתניהו ועל אחרים ששילמו במחיר הערכי אידיאולוגי. במצב שכזה תקומה תצטרך להרים את דגל מחנה הימין. חשוב לשמור על בנט מימין", אומר אייל המביע תקווה שחוסר הרלוונטיות של 'האיחוד הלאומי' תישמר מתוך השינוי שמתחולל בציונות הדתית וההפנמה שאסור ולא ניתן לוותר בכל מחיר על ארץ ישראל.

"זה סימן טוב אבל יחד עם זה אנחנו לא יודעים מה ילד יום ויתכן שתהיה סיטואציה בעתיד שבה יובהר שאין עוד צורך בשתי מפלגות אבל אנחנו עוד לא שם. יש צורך לפקוח עיניים. נכון להיום אני מסכים שאין הבדל מהותי בין שתי המפלגות".

בדבריו מציין אייל כי גם בתוך המפד"ל נשמעים קולות שאינם ברוח מייסדי גוש אמונים והדבר מחייב פקיחת עין פוליטית ואידיאולוגית.

עם זאת מוסיף אייל וקובע כי יש לעשות הכול על מנת לשמר את ההליכה הפוליטית המשותפת, הליכה שהוכיחה את עצמה והניבה תוצאות מרשימות בבחירות הקודמות. באשר לאחדות זו הוא מציין כי עיון בתקנון המוצע של הבית היהודי מחזק את תחושת הנחיצות בתקומה דווקא משום שתקנון זה פונה לציבורים רחבים יותר, דהיינו הציבור החילוני, ולדבר יכול להיות מחיר.

אייל מוסיף ואומר כי ישנן דרכים שונות לקיומה של האחדות הפוליטית אך הצעד הראשון הוא ההידברות והשיחה בין הצדדים ולפי שעה "השיחה הזו לא התרחשה". לדבריו הצוות שנועד להכין את האיחוד לא התכנס, לא דן ולא שוחח ו"היה מי שמשך רגליים. הוא לא מהצד שלנו והדבר מדליק נורה אדומה. אם מישהו רוצה ללכת ביחד אז הוא עושה את כל מה שצריך לעשות לשם כך. זה לא קרה אלא נעשה מהלך חד צדדי שמקבע עקרונות חדשים, תקנון חדש, ממילא יש כאן צד אחד שלא סופר את הצד השני ואני חושש מאוד שזה מרמז על העתיד. אנחנו צריכים לעשות מאמצים לישיבה משותפת, לשיחות משותפות ושנוכל להגיע להבנות שהן לא בשמים. יש מרחקים אבל הם לא כאלה גדולים".

כשהוא נשאל אם הביטוי 'יש כאן צד שלא סופר את הצד השני' אינו חריף גם אם הוא נאמר בנועם וברוגע, מחדד אייל ואומר כי הוא יודע לציין את העובדות בתקופה שחלפה והעובדות הן שלמרות פניות חוזרות ונשנות שלו, של יו"ר המפלגה ושל חברים אחרים בנושא השיח הנדרש לקראת איחוד המפלגות אך הם לא נענו על ידי המפלגה האחות, כהגדרתו. אייל מציין שהסיעה נפגשת ומקיימת עבודה פרלמנטארית טובה ויעילה אך בנושא איחוד המפלגות הדבר לא נעשה, "בזה הייתה גרירת רגליים. זו המציאות".