ביתו של אלירז פרץ לא ייהרס

על פי החלטת שופטי העליון שני מבנים וחלק מהכביש בשכונת היובל ייהרסו תוך שנה, אך בית משפחת אלירז פרץ הי"ד לא ייהרס.

ישי קרוב , כ"ד באב תשע"ד

ביתו של רס"ן אלירז פרץ
ביתו של רס"ן אלירז פרץ
עלי

שופטי בית המשפט העליון דנו היום (רביעי) בשתי עתירות של גופי השמאל הקיצוני שדרשו להרוס מבנים ביישוב חרשה שבמערב בנימין וביישוב עלי שבבנימין.

העתירה הראשונה הוגשה בשנת 2005 בטענה כי שישה מבני קבע ביישוב חרשה ושנים עשר מבני קבע בשכונת היובל שבעלי נבנו ללא היתר. העתירה השנייה הוגשה בשנת 2009 בטענה כי הכביש המחבר בין שכונת היובל ליישוב עלי נסלל ללא קבלת היתר על אדמות סקר ועל אדמות בבעלות פרטית.

השופטים כתבו בהחלטתם כי אין מחלוקת כי הבנייה בחרשה וביובל בוצעה באופן בלתי-חוקי, מבלי שאושרו תוכניות למאחזים ומבלי שהוצאו למבנים היתרים כנדרש. "כמו כן, אין עוררין כי באופן עקרוני על המדינה לפעול לאכיפתו של הדין. עם זאת, כמו בהליכים רבים אחרים, צעדים לאכיפת דיני התכנון והבנייה ננקטים בהתאם לסדרי עדיפויות ולוחות זמנים המכתיבים את עיתוי ואופן האכיפה. מדיניות זו עמדה בביקורתו השיפוטית של בית משפט זה".

השופטים ציינו כי "כיום, נוכח הכרזת הממונה על הרכוש הממשלתי על חלקות במאחזים כרכוש מדינה, מרבית הבנייה נמצאת על קרקעות בהן ניתן להכשיר את הבנייה בדיעבד. על אף שאין בכך כדי להכשיר עתה את אי החוקיות, שינויים אלה משפיעים, מטבעם, על סדר העדיפויות של המדינה באכיפתה של צווי ההריסה. בנסיבות אלה, עת שמדובר על מבנים שנבנו לפני שנים לא מעטות, על אדמות המוגדרות כיום אדמות מדינה, אנו סבורים כי אין מקום להתערבותנו בהחלטת המדינה לעכב את ההריסה על מנת לבחון את האפשרות להסדרה והכשרה של הבנייה".

בהתייחסם לשכונת היובל ציינו השופטים כי "מלבד מבנים אשר מצויים כיום על אדמות מדינה, קיימים במאחז היובל שלושה מבנים, מתוכם שניים בחלקם, וחלקי כביש, המצויים על קרקע עליה לא ניתן להכריז כאדמת מדינה. נובע מכך שאין אפשרות להסדרתה של בנייה זו מבחינה תכנונית. ביחס לבנייה זו אנו מוצאים כי על המדינה לממש את צווי ההריסה. אולם, בכדי לאפשר לאתר חלופות למחזיקים בקרקע, כמו גם לאתר דרך גישה חלופית, אנו סבורים כי יש לאפשר שהות מסויימת מעת מתן פסק הדין עד לביצוע ההריסה".

אנשי השמאל הקיצוני גילו הבנה למשפחתו של רס"ן אלירז פרץ הי"ד שנהרג בפעילות מבצעית והודיעו לבית המשפט כי הם אינם עומדים על עתירתם והמדינה אף הצהירה במהלך הדיונים כי בכוונתה למצוא למשפחה הסדר חלופי. "עם זאת, נוכח עמדת העותרים, לא מצאנו לתת סעד בכל הנוגע למבנה זה", כתבו השופטים.

"לסיכום, חלקי שני המבנים וחלקי הכביש המצויים על קרקע במאחז היובל עליה לא ניתן להכריז כאדמות מדינה, יפונו ויוסרו תוך שנה מיום מתן פסק הדין. ביחס לבנייה זו מתקבלות העתירות ואנו הופכים את הצווים על תנאי שהוצאו למוחלטים. ביתה של משפחת פרץ לא יפונה".

השופטים תקפו את התנהלות המדינה וכתבו, "יוער, כי לצערנו הניסיון השיפוטי מלמד כי המדינה אינה עומדת במועדים שנקבעו לביצועם של פסק דין בעניין פינוי בתים או דרכים בתחומי יהודה והשומרון. לא אחת אנו נתקלים בבקשות ארכה, שלעתים מזומנות מוגשות ברגע האחרון, המלוות בנימוק כי מסיבות כאלו או אחרות לא היה סיפק בידי המדינה לקיים את הצווים השיפוטיים. אי-איתור חלופות למחזיקים בקרקע אינו עילה להארכות מועד. אנו מעירים את הדברים מעתה כדי שהמשיבים הרלוונטיים כולם לא יפתחו ציפיות שאין להן מקום".