ישיבת הר ברכה בשומרון השיקה את הכרך החדש של 'פניני הלכה' על ה'ימים הנוראים' מאת הרב אליעזר מלמד.

ערב ההשקה נערך במסגרת האזכרה למרן הרב קוק זצ"ל, שלמשנתו השפעה רבה על סדרת 'פניני הלכה'.

עם יציאת הכרך על הימים הנוראים נשלמה הסדרה על השבתות והחגים (שבעה חלקים), ועם הכרכים על תפילה וברכות, נשלמו הספרים המקיפים את חלק אורח חיים משולחן ערוך.

מנהל הישיבה, יעקב וינברגר, מסר כי כבר נדפסו למעלה מארבע מאות אלף ספרים מסדרת 'פניני הלכה', כאשר בכל שנה המספרים גדלים בכחמישים אחוז. השנה הודפסו כתשעים אלף ספרים, בשנה שעברה ששים אלף, ולפני שנתיים ארבעים אלף.

קטע מתוך המבוא לספר:

"...אזכרה ימים מקדם, כשאבי מורי הוליכני משכונת גבעת מרדכי לישיבת 'מרכז הרב' שבקרית משה שבירושלים, לתפילות הימים הנוראים (מעת שהישיבה עברה לשם). למרות שהייתי ילד קטן, רושם התפילות הנהדרות והנוראות נאצרו בלבבי. כל עוד יכולתי, שם התפללתי. משנה לשנה מתברר לי יותר עד כמה הרוח הגדולה שנשבה שם הולכת ומעמיקה את השפעתה עלי.

בין כתלי בית המדרש שרתה אז נשמתו הגדולה של מייסד הישיבה, מאור הדורות האחרונים, מרן הרב קוק זצ"ל, ורוחו של בנו ממשיכו ראש הישיבה דאז, מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. הוא אמנם היה מתפלל בבניין הישן של הישיבה, כי לא יכול היה שלא להתפלל במקום שבו אביו התפלל.

אבל השפעתו על מתפללי הישיבה בבניין החדש שבקרית משה היתה עצומה. במעומעם אני זוכר את תפילותיו של הרב הצדיק אריה לוין זצ"ל שהיה עובר לפני התיבה במוסף ראשון של ראש השנה, ובתפילות ערבית, מוסף ונעילה של יום הכיפורים. במוסף של היום השני של ראש השנה עבר לפני התיבה ר"ם הישיבה הרב מרדכי פרום זצ"ל, חתן דחתן מרן הרב קוק. הרב אריה לוין העיד על תפילתו שהיא כנוסח ששמע בישיבת וולוז'ין, נוסח שהועבר במסורת מהמהרי"ל. לאחר שנפטר, ביקש הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מאבי מורי לשמש שליח ציבור תחתיו.

שמעתי מקרובנו הרב מרדכי שטרנברג שליט"א, שאכן תפילתו של אבי דומה מאוד לתפילתו של ר' אריה לוין, הן בקולו והן בנוסחו, עד שכשעצם את עיניו נדמה היה לו שר' אריה לוין הוא שעומד עכשיו בתפילה. תפילתו היתה בהטעמה, בתחנונים ובענווה, כבן המתרצה לפני אביו.

במזרח, בצד הימני של החזן ישבו הרב שפירא, הרב ישראלי, הרב פרום, ואחריהם אבי. ממול התפלל נכד מרן הרב קוק, הרב שלמה רענן הי"ד. לא אשכח איך היה מזרזני לומר עימו בהטעמה: "אחת, אחת ואחת וכו'". בשנות ילדותי תמהתי על פשר הספירה הזו שכפי הנראה מנוסח התפילה יש לה חשיבות מרובה. מתוך כך כשגדלתי המשכתי לחשוב על משמעותה. הפירוש לכך מוקדש לזכרו (להלן י, יא).

אני עוד זוכר את ר' שבתאי שמואלי ז"ל מזכיר הישיבה ומתלמידיה הראשונים, אומר במקומו ברעדה 'המלך' וניגש לעלות לתפילת שחרית. אח"כ היה תוקע בשופר, לאחר מכן כשנחלש, דודי הרב איתן איזמן שליט"א, שהיה הולך אתנו מגבעת מרדכי, החליף אותו ונעשה לתוקע הקבוע. הוא גם למדני לתקוע בשופר, ובי קיימו שם את דברי חכמים: "אין מעכבין את התינוקות מלתקוע אבל מתעסקין בהם עד שילמדו" (ר"ה לג, א; רמ"א תקצו, א). אני זוכר את הקידוש שהר"מים היו עושים בחדר השיעורים עם הרב מרדכי פרום לפני מוסף, ואת המתח שהיו שרויים בו לקראת עבודת הקודש.

לאחר הסתלקות הרב אריה לוין, החל מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל לשמש שליח ציבור בנעילה, ולימים אחר שהרב מרדכי פרום נפטר גם במוסף אחד של ראש השנה, וכשאבי מורי עבר לבית אל, שימש שליח ציבור בכל המוספים, וקולו שהיה יוצא מהלב ברגש עצום, היה מרעיד ומעורר את הלבבות.

את תפילות 'כל נדרי' ובדרך כלל גם את 'נעילה', היינו מתפללים בגבעת מרדכי, ואז זכיתי להתפלל עם בעלי בתים, חלקם ניצולי שואה, ולשמוע את הרב יהודה עמיטל זצ"ל עובר לפני התיבה. גם ניגוניו שהיו ספוגים חמימות וכיסופי דבקות השפיעו עלי. לימים לאחר שהחל להתפלל בישיבתו בהר עציון, אבי מורי החליפו בתפילת 'נעילה'. כך היה גם בעת שפרצה מלחמת יום הכיפורים, כאשר מתוך בית הכנסת גויסו מתפללים לחזית.

כשאני מנסה לפענח את האווירה המיוחדת שהיתה בישיבת 'מרכז הרב', נדמה לי שבנוסף להתלהבות שמלווה את כל הישיבות, שרתה שם רוח מיוחדת של כנות, יראת שמיים ישרה, אהבת ישראל עצומה ואידאליזם. היו שם תלמידי חכמים ובחורי ישיבה שהיו מחוברים בכל ליבם לחיילים שבצבא, למתיישבים שמפריחים את שממות ארצנו, לכל יושבי הארץ וליהודי התפוצות. ומעל הכל נכספו לגילוי תורת ארץ ישראל כדי להביא גאולה לעולם, כפי שמו"ר הרב צבי יהודה היה מלמד תמיד בשיעוריו, שאותם זכיתי אח"כ לשמוע בשנות לימודי בישיבה.

השתדלתי ליצוק לתוך ספר זה מקצת מההשראה שזכיתי לקבל מתפילות הימים הנוראים בין כתלי ישיבתו של מרן הרב קוק זצ"ל...", כתב הרב מלמד.