עלייה לארץ, אף שהיא נתפסת כמעשה ציוני ונעלה, עוברת כחוויה לא פשוטה לילדי העולים המגיעים לארץ זרה ללא ידיעת השפה העברית, ונאלצים להתמודד עם ילדים שלעיתים יש להם נטייה קלה לאדישות כלפי העליה לישראל.
הראשון בספטמבר הוא ללא ספק יום מבחן לאותם עולים. רק לפני שבוע נכנסו כל משפחות העולים מצרפת לשכונת הקרוונים שהוקמה למענם ביקיר שבשומרון, ואתמול הגיעו התלמידים החדשים לבית הספר.
בבית הספר ביקיר שבשומרון החליטו לעשות את הדברים קצת אחרת וקיבלו את ילדי העולים מצרפת בשירה, בריקודים ועם דגלי ישראל של מאות תלמידים.
בין העולים הרבים גם שתי עולות לכיתה א'. עדן ושלי שהגיעו מפריז לשומרון. עדן אמרה "אני מאוד מתרגשת וחוששת כי אני לא יודעת עברית, אני מקווה שאצליח להסתדר עם הילדים ומקווה לאהוב את בית הספר".
בקבלת הפנים השתתף ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה, שלומית בוכניק מנהלת אגף החינוך במועצת שומרון, הרב שלום ואך שסייע להביא את העולים לארץ ואביבה ניימן מנהלת פרויקט העלייה ביקיר.
הרב אהרון כהן רבה של יקיר, ובעצמו עולה מצרפת חיזק את התלמידים וסיפר כי "לפני 36 שנים אני הייתי כמו הילדים הללו, הגעתי לכיתה א' בארץ. לא לבי"ס מקסים כזה, לא קיבלו אותנו בכזו שירה ועוצמה, ולעלות לארץ זו משימה גדולה, ולכם ילדים יש משימה, לקלוט את העולים הנפלאים הללו, לחבק אותם, לאהוב אותם כל השנה, ובע"ה תכף הם יהפכו ישראלים כמוכם חלק שלם מאתנו, אחים שחוזרים הביתה".
גרשון מסיקה ראש המועצה האזורית שומרון לא הצליח להסתיר את התרגשותו ואמר כי "האמת היא שאני מאוד מתרגש ואפילו דמעתי. דמעתי כי אם נעצום עיניים ונדמיין את בני ישראל יוצאים לגלות לפני 3,000 שנה, כשהם נמצאים בתחתית של התחתית, לאחר שריפת בית המקדש, והנביא עומד ואומר: עם ישראל עוד יחזור לארצו, עם ישראל עוד יחזור למקומות הללו, תארו לכם את אותם אנשים שיצאו לגלות, מה הם חשבו? האם זה יכול לקרות? והנה אנחנו רואים שזה קורה, כאן מולנו עכשיו, הילדים הללו שרק לפני שנה היו בגלות באים לפה, לבי"ס ומתקבלים בשירה אדירה וריקודים כיאה למעמד כזה".
העולים החדשים ברכו ''שהחיינו'' בפני כל הנוכחים על היום הראשון בבית ספר בארץ ישראל.