תהליך אישור החוקה החדשה של מפלגת הבית היהודי מתקרב בימים אל לישורת האחרונה, לאחר שוועדת החוקה של המפלגה סיימה לדון במאות ההסתייגויות שהוגשו על הטיוטה שפורסמה לפני כחודשיים.
בעקבות הדיונים בהסתייגויות גיבשה הוועדה נוסח חדש לחוקה, מרוכך במקצת, אך עדיין הותירה בידי היו"ר כוח משמעותי במוסדות המרכזיים של המפלגה.
כך למשל במקום רוב של שני שלישים ממרכז המפלגה, שנדרש בטיוטה הראשונה על מנת לדחות את הצעת היו"ר להרכב בעלי התפקידים בממשלה ובכנסת, בטיוטה החדשה מספיקים 60 אחוזים מהמצביעים לכך. דוגמה נוספת היא ההסמכה לקצר את תקופת האכשרה כחברי מפלגה על מנת לבחור ולהיבחר. בטיוטה החדשה קוצרו משמעותית תקופות האכשרה, ובנוסף לכך נקבע כי במקרה שמדובר במי שמתכוון להתמודד על ראשות המפלגה, מי שיוסמך לקצר את התקופה יהיה ועדת הבחירות ולא היו"ר המכהן. עם זאת, בהקשר זה ראוי לזכור כי שלושה מתוך שבעה חברי ועדת הבחירות, ובתוכם היו"ר, ממונים אישית על ידי יו"ר המפלגה, אשר רשאי להחליף אותם בכל עת. גם במזכירות המפלגה, הגוף הביצועי העליון שלה, זוכה היו"ר לרוב אוטומטי. הוא זה שממנה ארבעה מתוך תשעת החברים, ובנוסף אליהם גם את המנכ"ל, אשר מתוקף תפקידו משמש כיו"ר המזכירות. המרכז, מצדו, בוחר רק ארבעה מבין תשעת חברי המזכירות.
נושא נוסף שזכה לתשומת לב רבה הוא זכותו של יו"ר המפלגה לצרף לרשימה מועמד אחד בכל אחת מארבע החמישיות הראשונות. משמעות שריון זה, שלא שונה מהותית בין הטיוטות, היא צמצום ניכר בכוח הבחירה של כלל חברי המפלגה. זאת לאור העובדה שהיו"ר מכהן במקום הראשון מתוקף בחירתו, המקום האחרון בכל רביעייה (4, 8, 12, 16 וכו') משוריין לאישה, ואילו המקום העשירי ייבחר בידי המרכז. כתוצאה מכך, מועמדים גברים שאינם ממקורביו של יו"ר המפלגה עשויים להתקשות להשתלב ברשימה. למעשה, מבין 12 המקומות הראשונים, ארבעה בלבד עשויים להיות פתוחים בפני מועמדים שכאלו. סעיף אחד שהוסר, לרווחתם החלקית של מתנגדי החוקה, הוא הסעיף שהקנה ליו"ר כל סמכות שאיננה מוקנית על פי החוקה במפורש למוסד אחר ממוסדות המפלגה. סעיף נוסף שהתווסף לחוקה מאפשר להדיח יו"ר שכשל בבחירות, אולם הוא מותנה בכישלון קולוסאלי במיוחד, ירידה של לא פחות מ‑50 אחוזים במספר המנדטים בכנסת.
החוקה היא מסמך ארוך, 280 סעיפים המשתרעים על פני 24 עמודים, וככל הנראה לא רבים קראו אותה מראשיתה ועד סופה. למרות זאת, הוויכוח הציבורי שהתעורר סביבה במפלגה הפך לסוער במיוחד. לחוקה יש כאמור תומכים רבים, הן מקורביו של היו"ר המכהן נפתלי בנט, והן פעילי מפלגה שמאמינים שחוקה שנותנת ליו"ר מרחב פעולה משמעותי נחוצה לצורך איחוד השורות והשגת תוצאות אלקטורליות משמעותיות. מנגד ישנה שורה בלתי מבוטלת של פעילי שטח ותיקים, חברי מרכז וחברי כנסת, אשר סבורים כי החוקה החדשה תפגע במפלגה ובאופיה הייחודי שנבנה לאורך שנים.
"מצביעים למנהיג, לא למפלגה"
מי שיוצא באופן טבעי להגנת החוקה הוא יו"ר ועדת החוקה, הרב ד"ר דני טרופר. "אנחנו ישבנו לפני המלחמה ובתקופת המלחמה הרבה מאוד שעות. הגיעו אלינו למעלה מחמש מאות הסתייגויות, חלק מהן חזרו על עצמן, אחרות שיקפו אי הבנה. אבל היו הרבה רעיונות מעניינים שעלו והשפיעו מאוד על הטיוטה הסופית. אני חושב שאנשים יראו עכשיו חוקה הרבה יותר טובה שהיא פרי עבודה של הוועדה, של ייעוץ מצוין מעורכי דין, ושל חברי המרכז הרבים ששלחו לנו הסתייגויות. אני חושב שעכשיו יש לנו חוקה ממש טובה", ציין הרב טרופר בשיחה עם ערוץ 7.
הרב טרופר דחה בתוקף את הטענות שמדובר בחוקה דיקטטורית. "לא נכון לומר שאנחנו יצרנו דיקטטורה. היו דברים שיכול להיות שהגזמנו וטעינו וכעת תיקנו אותם. עשרות סעיפים תוקנו, התיקונים הם לא קוסמטיים פה ושם. החוקה הזאת היא פרי העבודה המשותפת של הוועדה עם חברי המרכז".
עם זאת, הרב טרופר לא מכחיש שבחוקה נעשה שינוי מהותי במעמדו של יו"ר המפלגה. בעוד בעבר חברי המפלגה בחרו את המרכז והמרכז בחר את היו"ר, כיום המרכז נבחר על ידי חברי המפלגה וגם היו"ר נבחר באופן ישיר על ידי חברי המפלגה. המשמעות היא שמעמדו של היו"ר איננו נחות ממעמדו של המרכז. "אנחנו רוצים מישהו שינהיג את המפלגה. חל שינוי יסודי בפוליטיקה במדינת ישראל. פעם אנשים הצביעו למפלגות והיום מצביעים למנהיגים. נפתלי בנט הוא דוגמה טובה בכך שהוא הוביל את המפלגה להצלחה גדולה".
אחת התומכות המרכזיות בחוקה החדשה היא יו"ר הסיעה, ח"כ איילת שקד. בשיחה עם ערוץ 7 אומרת שקד כי מדובר בחוקה טובה, גם במקומות שבהם הוראות החוקה עלולות לפגוע בה ובשכמותה. "ועדת החוקה עשתה עבודה רצינית ויסודית. לא כל מה שיו"ר המפלגה רצה נכנס לחוקה. הוועדה פעלה באופן עצמאי וקיבלה החלטות לטובת המפלגה. החוקה החדשה נותנת כוח גדול לשטח, אבל יוצרת איזון בין הכוח הזה ובין המשילות של יושב ראש המפלגה". כדוגמה להוראה בחוקה שעלולה לפגוע בה, אך בעיניה היא הוראה ראויה, מציינת שקד את ההוראה המאפשרת ליו"ר להביא את המינויים אחרי הבחירות לאישור המרכז כמקשה אחת. "הוראה דומה הייתה אחרי הבחירות האחרונות ולכאורה אני אישית נפגעתי ממנה. למרות שהגעתי למקום שני בפריימריז, לא מוניתי לא לתפקיד של שר ולא לתפקיד של סגן שר. היו שבאו אליי ושאלו למה אני מקבלת את זה, אבל אני באמת מאמינה שזו הדרך הנכונה".
שקד מדגישה כי גם הסעיפים המאפשרים ליו"ר למנות אנשים מטעמו למוסדות המפלגה, אינם נותנים לו שליטה מלאה במוסדות הללו. "לאנשים יש שיקול דעת משל עצמם, הם לא בובות של היו"ר. דוגמה טובה לכך היא ועדת החוקה שמונתה על ידי נפתלי, אבל לא קיבלה את עמדותיו בכל הסוגיות. זה נכון שהמצב הזה יוצר איזון, ולא מאפשר לאנשים הללו לפעול באופן בוטה נגד היו"ר ודרכו".
שקד טוענת כי בניגוד לטענות שעולות מכיוון מתנגדי החוקה, החוקה דווקא מחזקת את הדמוקרטיה במפלגה. "החוקה הזאת מצרפת את הבית היהודי למועדון של מפלגות השלטון עם המסורת הדמוקרטית ארוכת השנים. הכוח הגדול בידי הציבור הוא לבחור את יו"ר המפלגה בפריימריז, והאפשרות להחליף אותו מדי ארבע שנים. אם היו"ר איננו מתפקד כראוי אפשר להחליף אותו וזו הדמוקרטיה. אחרי שנבחר יו"ר צריך לתת לו לפעול ולא ליצור מצב כמו שהיה בעבר, בו מנהיגי הבית היהודי נאלצו לעסוק מרבית זמנם במריבות פנימיות בלתי פוסקות".
השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך, נחשב גם הוא למקורב ליו"ר בנט ונמנה על מצדדי אישור החוקה במתכונתה הנוכחית, לאחר השינויים שלדבריו גם הוא אחראי לחלק מהם. השר אורבך אינו מקבל את הטענות לפיהן חוקת הבית היהודי הופכת את המפלגה ממפלגה ציונית-דתית מובהקת למפלגה שהיא ליכוד ב'. אורבך מזכיר את סעיף מטרות המפלגה הפותח את החוקה: "המטרות האלו לא יכולות היו להופיע לא בחוקת הליכוד מצד אחד, ולא בחוקת ש"ס מצד שני. יש רצון לפתוח את השורות כדי לגדול. אי אפשר להסתמך רק על מצביעים דתיים עם גודל מסוים של כיפה, אבל הביטוי לערכים דתיים הוא מובהק".
אורבך איננו חושש מכך שהחוקה נותנת כוח גדול מדי ליו"ר המפלגה, ומזכיר גם הוא את השינוי שעברה המערכת הפוליטית בישראל, אשר נשענת היום על ראשי המפלגות. "אנשים היום מצביעים ללפיד וללבני, לליברמן ולנתניהו, הרבה יותר מאשר בעבר. החוקה הזאת באמת נותנת כוח ליושב ראש וטוב שכך, אבל היא לא נותנת לו כוח בלתי מוגבל. צריך לזכור שמדובר ביו"ר שנבחר בפריימריז. מי שמעוניין להחליף אותו, יכול להתמודד מולו ואולי גם להצליח להחליף אותו. בסך הכול זו חוקה טובה, היא כמובן לא מושלמת אבל שום דבר בפוליטיקה לא מושלם". השר אורבך גם איננו מתרשם מהטענות על חוסר הדמוקרטיה במפלגה. "בדרך כלל ההצעות של המתנגדים לא יותר דמוקרטיות, אלא בדיוק להפך. אני חושב שהכוח שניתן ליו"ר לשבץ שלושה מועמדים ב‑15 המקומות הראשונים הוא כוח חשוב, שמאפשר ליצור תיקונים. בואו נזכור שבנט בשנה וחצי האלו לא מחליש את כוחה של המפלגה, אז צריך לתת לו לעבוד. הכוח שנותנים ליו"ר הוא רק לתועלת".
"איפה הציונות הדתית בחוקה?"
יו"ר סניף ירושלים, איציק משה, הוא פעיל שטח ותיק שכבר הספיק להסתכסך בעבר עם ראשי המפלגה על רקע הבחירות לעיריית ירושלים. משה טוען בשיחה עם 'בשבע' כי אישור החוקה משמעותו "סופה של הציונות הדתית". לדבריו, "אין בחוקה הזו שום ציונות דתית. תקרא את החוקה ותראה שאין בה כלום בנושא הזה. הדבר היחיד שיש בה זה אמונה באלוקי ישראל. תגיד לי, מי לא מאמין באלוקי ישראל? אפילו שר האוצר אחרי חטיפת הנערים דיבר על הקדוש ברוך הוא. כולם מאמינים באלוקי ישראל, אבל בכל החוקה אין ציונות דתית".
אולי החוקה הזאת נדרשת על מנת לתת ליו"ר המפלגה לעבוד?
"חוקת הבית היהודי מעולם לא נתנה לאף גורם להשתלט על המפלגה. מנסחי החוקה יצרו אותה כך שהיא מורכבת מאיזונים ובלמים. כך לאורך השנים לא הצליחו אנשי הפלג הימני של הרב חנן פורת להשתלט על המפלגה, ומנגד גם לא אנשיו של זבולון אורלב, או חברי הפלג הספרדי שפרשו לפני שנים והקימו את תמ"י. תמיד היה במפלגה ביטוי לכל הזרמים של הציונות הדתית. מנסחי החוקה פעלו בכוונה לכך שגיוון הדעות והזרמים יישמר. החוקה הנוכחית מעניקה ליו"ר שליטה כמעט בכל מוסד מפלגתי. כך במזכירות, כך בנשיאות המרכז ובכל גוף אחר. היו"ר ממנה שלושה מתוך שבעה וחברי המרכז יכולים להצביע לשני מועמדים, כך שאף קבוצה לא יכולה להכניס יותר משני מועמדים. אם נחלק את המפלגה לתומכי בנט ולקבוצה הוותיקה, התוצאה היא שבנט ישלוט בכל הגופים הללו ברוב של חמישה מול שניים".
יש מי שטוען שהבחירה היא בין מפלגה של שלושה מנדטים אם אתם תשלטו, ובין מפלגה של 15‑17 מנדטים אם בנט ישלוט.
"זה קשקוש, אנשים אוהבים את בנט ורוצים להצביע לו, וגם אנחנו בעד בנט. אנשים לא מצביעים בגלל סעיף כזה או אחר בחוקה. גם אם נהיה מפלגה דמוקרטית, אם בנט יעמוד בראש אנחנו נקבל את אותו מספר מנדטים".
משה טוען כי בנט מנסה לבצע מחטף חוקתי גם בכל הנוגע לוועדה המתמדת, בניסיון להפוך את ועדת טרופר לוועדה מתמדת בניגוד להוראות החוקה הקיימת.
ח"כ יוני שטבון בוחר גם הוא למקד את הדיון בזהותה של המפלגה והשליחות שהיא נוטלת על עצמה. "צריך מפלגה שתשמור על הזהות היהודית של המדינה, ואין מי שיכול ליטול על כתפיו את התפקיד הזה מלבד הציונות הדתית. מי שרוצה להגיע להנהגה צריך להרים דגלים בצורה ברורה. אי אפשר להנמיך דגלים בשביל להביא מנדטים. המפלגה הזאת תהיה חזקה וגדולה. היא לא תהיה 30 מנדטים כבר מחר, אבל היא תלך ותתחזק".
שטבון אינו מתעלם מהמגמות הכלליות בפוליטיקה, אך לא משלים עמן. "יש פרסונליזציה של הפוליטיקה, אבל מפלגות של איש אחד קורסות. תסתכל על שינוי, קדימה, ישראל ביתנו. דווקא המפלגות שאינן מפלגות של איש אחד מחזיקות מעמד על במת ההיסטוריה. החוקה הזאת יוצרת סוף לתנועה הציונית-דתית. זאת חוקה שהמטרה שלה להפוך את הבית היהודי לליכוד ב', צריך לומר את זה בגלוי. אני מאמין שאם נשמור את ערכי התורה והארץ עם חיבור חזק לפריפריה, אנחנו נגדל. יש ציבור גדול שמחפש את הכיוון הזה, זה יהיה יותר איטי אבל זה יעבוד".
אתה מתכוון להתמודד על ראשות הבית היהודי?
"אני אגיד לך את האמת. כתב העלה את זה, זה מחמיא לי אבל לא נמצא על הפרק. אני מקבל פניות כאלה מרבנים, ממנהלי מוסדות ומפעילים שדוחקים בי לקחת את הנושא צעד קדימה, אבל כרגע אני עוסק כל כולי רק בחוקה".
תקומה – מוזמנים לפריימריז
ח"כ מוטי יוגב, אשר מתנגד אף הוא לחוקה, מציין בשיחה עם 'בשבע' כי הטענות לפיהן כל ההישג האלקטורלי של המפלגה נזקף לזכות היו"ר אינן נכונות. "האווירה של האחדות, של הפתיחות ושל השותפות, אותה הובילה אז ועדת המפקד בראשות הרב דני טרופר, אחראית ללא מעט מההישג. נכון שדמותו של נפתלי הייתה משמעותית, בעיקר בקרב הצעירים, אולם היא איננה חזות הכול". יוגב לא מתייאש בשלב זה מהמאבק, ונערך לסבב הסתייגויות נוסף לאחר שחלק ניכר מההסתייגויות שהגיש בסיבוב הראשון לא התקבלו. עם זאת, הוא מודע לסיכויי ההצלחה הלא גבוהים ומציין כי אם ייכשל במאבקו "יבצע הערכת מצב מחודשת" בנוגע לדרכו במפלגה.
מי שעוד עלול להיפגע ממהלך אישור החוקה, אם כי באופן עקיף, היא מפלגת "האיחוד הלאומי-תקומה". נזכיר כי הסכם הריצה המשותפת של שתי המפלגות קבע, כי בתוך חצי שנה לאחר הבחירות ייחתם הסכם לאיחוד המפלגות. חצי שנה עברה, גם שנה, ובתקומה טוענים כי בנט איננו מעוניין כלל באיחוד. מנגד, גורמים בבית היהודי טענו בעבר כי הדרך להתמודד בפריימריס בבית היהודי פתוחה בפני חברי תקומה שיחפצו בכך. יו"ר המפלגה, השר אורי אריאל, הביע בשיחה עם "בשבע" אכזבה מהמשך קידום החוקה. "בקשותינו לקדם את החיבור בין המפלגות לפני תהליך שינוי החוקה, כדי שנהיה חלק מהתהליך הזה, לא נענו וחבל שכך. אם וכאשר החוקה תעבור, נבחן את דרכנו". עם זאת, אריאל לא מעריך שפילוג של הסיעה יקרה בקרוב. "אנחנו רצינו מיזוג מלא והבקשות האלו נדחו, קשה לראות איך דבר כזה יקרה עכשיו. לא החלטנו על שום צעד מיידי, ואני מקווה שנוכל להמשיך לעבוד ביחד". מהבית היהודי נמסר בתגובה לטענותיו של אריאל, כי "הפריימריז בבית היהודי יהיו פתוחים לכולם, יהפכו את הבית היהודי למפלגה הפונה להנהגה וכולם יצטרפו לכך. זה הזמן לאחדות".