"אוצר בית דין לא יכנס למסעדות המהדרין"

הרבנות בירושלים נערכת לשני סוגי כשרויות בשנת השמיטה, מהודרת ורגילה, הרב שלזינגר: על היתר מכירה, אני אישית לא סומך.

בני טוקר , י' באלול תשע"ד

רשעות. פירות בשוק
רשעות. פירות בשוק
צילום ארכיון: פלאש90'

הרב אליהו שליזנגר, רב שכונת גילה והרב הפוסק של הרבנות בירושלים, אומר לערוץ 7 כי רבנות ירושלים תנפק בשנת השמיטה שני סוגי כשרות לפירות וירקות, כשרות מהודרת וכשרות רגילה. הוא מקווה שכל גווני הציבור הדתי יהיו מרוצים.

הרב שלזינגר מסביר כי הכשרות המהודרת, תכלול פירות וירקות ללא קדושת שביעית, "מהודרת זה אומר שהירקות לא יהיו באיסור ספיחין ולא בקדושת שביעית, כמו לדוגמא ירקות מהערבה הדרומית, ממחסנים של שנת שישית, מירדן, מיבול נכרים, ומערבים בארץ שיש להם קושאן.

"בפירות שרובם משנת השישית לא תהיה בעיה, לגבי אלה של שביעית אנחנו נשווק בכשרות המהודרת, או באמצעות אוצר בית דין או פירות ממקומות שאין בהם קדושת שביעית. למסעדות ולבתי המלון המהדרין, יכנסו רק פירות ללא קדושת שביעית ולא של אוצר בית דין. כאמור בכל המקומות בהם תהיה כשרות מהדרין לא יהיו פירות עם קדושת שביעית אלא אם כן יהיה כתוב שמיטה כהלכה ולא כשרות מהדרין".

הסוג השני יהיה כשרות רגילה, "בכשרות הזאת אנחנו למעשה מסתמכים על כל הקולות האפשריות בשנת השמיטה, בדגש על הימנעות מאיסור ספיחין, שזה אומר ירקות שגדלו בשביעית ונלקטו בשביעית או נזרעו בשביעית שאסורים באכילה מדרבנן. בעניין הזה אנחנו נשתמש בכל הקולות האפשריות כמו למשל סחורה מהערבה הצפונית, גם העדה החרדית מקלה בזה, פירות מחממות ומצעים מנותקים, או פירות שגודלו על ידי ערבים גם אם אין להם קושאן.

"בכשרות הרגילה נשווק גם פירות של יהודים שיש בהם קדושת שביעית , האיסור למעשה כאן הוא רק על המוכר ולא על הקונה (בפירות אין איסור ספיחין ב.ט) אבל אלה פירות שיש בהם קדושת שביעית, הם אמנם פירות ששווקו באיסור אך מותרים לאכילה על ידי הקונה, כמובן בכשרות רגילה בלבד".

הרב שלזינגר מציין כי בעלי המרכולים או השווקים שיבחרו להביא פירות של היתר מכירה, יצטרכו להציג תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית ולא מטעם הרבנות ירושלים. "מי שיביאו פירות מבחוץ או שירצו להשתמש בהיתר המכירה שיפנו לרבנות שינפיקו להם תעודה, אני לא סומך על היתר מכירה.

"אלה שסוברים שזה מכירה ברת תוקף הרי שאלה ממילא פירות נכרי שאינם קדושים קדושת שביעית. אנחנו מאוד נרצה ונשאף שרוב הציבור ישתמש בשתי הכשרויות שאנחנו נערכנו אליהן, הכשרות המהודרת והרגילה שאין בה איסור ספיחין".