למה לא הורסים בתי מחבלים?

הצבא רואה בכך הרתעה מועילה, בג"ץ מעולם לא אסר זאת, אז למה לא הורסים בתי מחבלים? רק שידור של דיוני בג"ץ יגלה את האמת הנסתרת.

שמעון כהן , י"ב באלול תשע"ד

הריסת בתי חוטפי הנערים
הריסת בתי חוטפי הנערים
דובר צה''ל

בימים הקרובים יחל פיילוט ובו יצולמו וישודרו חלק מדיוני בג"ץ. הפיילוט נועד לבחון אפשרות לקדם צילומים ושידורים מדיוני בג"ץ ובכך לייתר את הצעת החוק של חברי הכנסת יריב לוין וזהבה גלאון לתיעוד ושידור הדיונים שעד כה נשמרו בחשאיות.

במכתב ששוגר לשרת המשפטים ציפי לבני נפרסות מסקנותיו של מחקר חדש שביצע עו"ד שמחה רוטמן, איש התנועה למשילות ודמוקרטיה, ולפיו צילום ושידור דיוני בג"ץ הכרחי, שכן חשאיותם של הדיונים הובילו למצב בו הערות שוליים ורמיזות של שופטי בג"ץ בדיונים קבעו מדיניות ממשלתית וביטחונית מבלי שהיה לכך כל עיגון משפטי.

התוצאה של הדברים היא שחברי כנסת המבקשים לבחון את נכונותה של מדיניות כזו או אחרת אינם יכולים לעשות זאת מכיוון שאין בידיהם, ולמעשה אין בכלל, פירוט משפטי של המניעים שהובילו למדיניות המדוברת.



טוען....

בראיון ליומן ערוץ 7 פורס עו"ד רוטמן דוגמאות ממחקרו כאשר הדוגמא המרכזית היא הדיון על הרס בתי מחבלים. לדבריו שוב ושוב קובעים אנשי מערכות הביטחון שהרס בתים של מחבלים מהווה הרתעה ומועיל בהתמודדות הביטחונית מול איום הטרור. למרות זאת החל משנת 2005 לא נקטה ישראל בצעד זה של הריסת בתים.

במחקרו בחן עו"ד רוטמן את הטעם לכך. לדבריו הוא בחר לבחון בראשונה את הסוגיה הזו משום שהיא כולה עקבית ומתועדת שהרי קיימים ארגוני שמאל ששמו להם למטרה לעתור לבג"ץ על כל סיכוי להרס בית מחבלים ויהא המעשה שביצע אשר יהא. כאשר הדברים עקביים ניתן לבחון אותם ביתר קלות, מסביר רוטמן.

לדבריו בחינה של כ-189 פסקי דין מאז האינתיפאדה הראשונה העלתה כי כמעט מעולם לא ניתנה פסיקה שאסרה את הרס בית המחבל. זאת למעט ארבעה מקרים שבהם התגלתה טעות טכנית לפיה המחבל אינו מתגורר בבית זה וכיוצא באלה. בכל שאר המקרים לא פסק בג"ץ שאין להרוס מבנים ולמרות זאת הרס כזה לא בוצע.

בדיקה נוספת שלקחה בחשבון את תיאורו של דיון בנושא כפי שנכתב בספרו של הפרופ' דוד זכריה שהיה בעבר סגן בכיר בפרקליטות, גילתה כי במהלך הדיונים רמז נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, לנציגי הצבא כי אם לא ישנו את מדיניות ההריסה ולא יחדלו ממנה הרי שבג"ץ יאמץ את דעת המיעוט של השופט חשין נגד הרס בתים.

בפועל לא החליט בג"ץ עד כה מעולם לאסור הרס שכזה שכן המערכת הצבאית הבינה שאם לא תיענה מרצונה לעמדתו של השופט ברק הרי שבג"ץ יכפה עליה בהחלטה מטעמו את המדיניות הזו.

בעקבות רמיזה זו של השופט ברק הציגה המערכת הצבאית מצגת ובה כשישים שקופיות הקובעות עד כמה מועיל ומרתיע מהלך זה של הרס בתים, אך בשקופית האחרונה נאמר שמכיוון שהמהלך נמצא על גבול החוקיות לא תתבצע הריסה. הסיבה האמיתית והיא החשש מאיומו של השופט ברק לא הוזכר בעמדת המערכת הצבאית.



טוען....

 פיצוץ בית המחבל שרצח את נצ''מ ברוך מזרחי הי"ד בערב חג הפסח האחרון.

מציאות זו, מסביר רוטמן, מונעת ממחוקקים לגלות את המניע האמיתי שמאחורי המדיניות בה נוקטת הממשלה או מערכת הביטחון, וכך אין הם יכולים להיאבק במהלך כזה או אחר. למעשה, הוא אומר, הם מגששים כסומים מבלי שיהיה בידיהם מידע משפטי הכרחי להתמודד עימו.

הקלטות של דיוני בג"ץ ושידורים שלהם, משוכנע רוטמן, יחשפו בפני הציבור ובפני חברי הכנסת את המניעים האמיתיים למדיניות כזו או אחרת ולמעשה מדובר במהלך הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי.

בדבריו מציין עו"ד רוטמן כי אמנם קיימים פרוטוקולים לחלק מהדיונים, אך כבר שופטי בג"ץ עצמם עמדו על כך שהפרוטוקולים אינם מבטאים את מה שאכן התרחש בין כותלי אולם בית המשפט והדברים משונים מטעמים כאלה ואחרים לפני שהנוסח הסופי שלהם מגיע אל הפרוטוקול. סביר להניח שרמיזה כדוגמת זו של השופט ברק, דרמטית ומכרעת ככל שתהיה, לא תבוא לידי ביטוי בפרוטוקול והמשמעות היא שהמבקשים לברר את המניע למדיניות אינם מקבלים את החומר ההכרחי לפעילותם.

כעת, עם ראשית הפיילוט שיאפשר הקלטה ושידור של דיוני בג"ץ, יש לבחון ולוודא שלא נשלחים לשידור הדיונים הפחות חשובים ולהערכתו של רוטמן הדברים ילכו ויתרחבו שכן "טבעה של שקיפות שהיא הולכת ומתרחבת", כלשונו. אם כי כאמור יש לעמוד על המשמר בכדי לוודא שלא מדובר במהלך סרק שנועד רק להוריד את חברי הכנסת גלאון ולוין מהצעת החוק שלהם בעוד בפועל לציבור ישוחררו לצפייה והאזנה דיונים בלתי חשובים.