האם מושבניקים יוכלו להשכיר נחלות?

בג"ץ יקיים היום דיון ראשון בעתירה נגד האיסור שנקבע במועצת מקרקעי ישראל על השכרת מבנים ונחלות במושבים.

שמעון כהן , י"ג באלול תשע"ד

ארכיון
ארכיון
פלאש 90

דיון ראשון יתקיים היום (שני) בבג"ץ בעתירה כנגד האיסור להשכרת מבנים בנחלות במושבים. הדיון עוסק בעתירה שתקפה את האיסור שנקבע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל על השכרת מבנים לתעסוקה חלופית (פעילות לא חקלאית) במושבים.

תנועה המושבים הצטרפה כעותרת נוספת לעתירה שהגישה מועצה אזורית מטה יהודה בנושא ותשתתף בדיון.

התנועה משיבה בעתירה כמייצגת את בעלי הנחלות והאגודות השיתופיות בסוגיית הפעילות הלא חקלאית. תנועת המושבים טוענת בעתירה כי על המנהל לבצע הליך מנהלי אשר יבחן פעם נוספת את סוגיית השכרת המבנים.

"עתירת תנועת המושבים מצביעה על הליך מנהלי לקוי בו הוחלט על ידי מועצת מקרקעי ישראל להותיר את הסטטוס קוו האוסר על השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית בנחלות, מבלי לתקן את הטעויות, עליהן הצביע ביהמ"ש ומבלי לקיים הליך מנהלי מקיף ותקין שיבחן את הנושא על מכלול השיקולים והעובדות, כפי שעליה לעשות, כמי שממונה על קביעת המדיניות הקרקעית במדינת ישראל, וכמי שזוכה לאמון הציבור בעניין זה, ובכללו ציבור בעלי הנחלות", אומרים בתנועה.

יו"ר אגף הקרקעות והאגו"ש בתנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח אומר: "העתירה אינה תוקפת את פסק דינו של בית המשפט בבג"צ פורום הערים הגדולות אלא את פעולת מנהל מקרקעי ישראל לאחר הפסיקה ופרשנותו המוטעית לכוונת בית המשפט לדעתנו".

עוד אמר יפרח כי "עמדתנו כפי שהובהרה בעתירה הינה שבפני בית המשפט לא הוצגו מלוא העובדות והנתונים ועל כן הוא לא הכריע בעד איסור על השכרה, אלא קבע כי לא נבחנו כל השיקולים ועל כן בחר להותיר את הסטטוס קוו, קרי: המצב בו אסורה השכרה".

התנועה טוענת בעתירתה כי בשנות ה- 80 חל משבר בחקלאות ומאז, משקל החקלאות במשק הלאומי יורד ושיעור המועסקים בחקלאות מצוי במגמת ירידה. לאור הפגיעה ביכולתו של החקלאי הבודד להתפרנס מהחקלאות באופן בלעדי, נוצר מצב בו אותו מתיישב נדרש היה למצוא מקור פרנסה נוסף. כמו כן, אוכלוסייה מבוגרת לא יכלה עוד לעבוד עבודה פיזית בחקלאות או יצאה ממעגל העבודה. ולכן, בלית ברירה, חלק מהאוכלוסייה הכפרית פנה לעיסוקים מחוץ למשקים, או ניסה למצוא תעסוקה חלופית בנחלות - במתן שירותי הארחה ותיירות, אחסנה, גלריות. למרות שהיכולת להתפרנס מחקלאות הלכה ופחתה במשך השנים, עיבוד הקרקע נמשך, וזאת בצד מציאת מקורות פרנסה חלופיים.

נזכיר כי סוגיית הזכות של בעל נחלה להשכיר את המבנים הלא חקלאיים בחלקת המגורים שלו במושב מעסיקה את האגודות החקלאיות וחבריהן במשך זמן רב על כלל היבטיה הן המשפטיים והן התכנוניים. בג"צ פורום 15 הערים הגדולות עסק בהחלטות 979 ו- 1101 של מועצת מקרקעי ישראל. ובנוגע לסעיף 5 להחלטה 1101, בית המשפט הצביע בשנת 2011 במסגרת פסק הדין על שיקולים שלדעתו לא נשקלו או לא ניתן להם משקל ראוי על ידי מועצת מקרקעי ישראל . ומכאן הגיע בית המשפט לפסיקתו לפיה, ההחלטה לעניין השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית אינה סבירה והחליט להורות על ביטול סעיף 5 האמור, ובכך נפסלה יכולתו של בעל הנחלה להשכיר את המבנים שברשותו ונותרה לו האפשרות לבצע בהם שימוש עצמי בלבד.