כשמוסיפים שתי שניות לשנה שחלפה

ביירון המינגס האמין ב-1972 שניתן להוסיף שתי שניות לשנה. ההשלכות היו מפתיעות וארוכות טווח.

ישי קרוב , ט"ז באלול תשע"ד

שעון זמן
שעון זמן
Office XP

שתי שניות
רייצ'ל ג'ויס
הוצאת זמורה ביתן, 348 עמ'.

ביירון המינגס, ילד בריטי תמים שחי עם משפחתו בשלווה, לומד מחברו ג'יימס על הוספת שתי שניות בהמשך השנה.

כשהוא משוכנע שראה את המחוגים זזים לאחור, הוא מפנה את תשומת הלב של אימו לכך, בשעה שהיא נוהגת.

כך נפתח ספרה של רייצ'ל ג'יימס, "שתי שניות".

התאונה שנגרמת בעקבות תנועתו של הזמן משפיעה באופן בלתי הפיך על משפחת המינגס ועל כל סביבתה. החברות בין ג'יימס לביירון מקבלת כיוון מפתיע וכל הקיץ של המשפחות המאורגנות והמהודרות הללו, משתבש בהרבה מובנים.

בין הפרקים משובץ לסירוגין סיפור התמודדותו של ג'ים, פגוע נפש המנסה לחזור ולהשתלב בחברה לאחר אשפוז ארוך שנים במוסד סגור.

במהלך הסיפור משולבים רמזים המנסים לקשור בין שני הגיבורים אך רק בסוף מתלכדים הסיפורים לכדי הבנה אחת: הזמן היה "חור פראי ומחוספס שדברים נופלים לתוכו ללא הבחנה ומשנים צורה" (עמ' 304).

הסופרת מתארת את הדמויות בחמלה, ברגישות ובטוב לב ובסוף הספר ישנו מימד של גאולה לנפשות המיוסרות - מה שמבליט את הכאב אך גם את ההבנה והעדינות המלוות את העלילה המיוחדת.