אמנון כהן
אמנון כהןצילום: פלאש 90

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), קורא להרחיב את תכנית נעל"ה – המביאה ללימודים בארץ תלמידים יהודים ללא הוריהם.

"מדובר בתכנית נפלאה שפתחה הזדמנויות לילדים יהודים רבים, שלא היו זוכים לכך בארצות-מוצאם'', אמר כהן בדיון הוועדה. ''העלייה האידאלית היא הבאת התא המשפחתי כולו ובשלמותו, אך דרך נוספת של פרויקט יפה ונאה של הבאת ילדים לפני הוריהם, המביאים אח"כ גם את הוריהם.

"אולם, מדובר בשלב לא-קל בחיים של הנער המתבגר ולכן דרושים אחריות ופיקוח. על שר החינוך להביא להחלטת ממשלה להרחבת תכנית נעל"ה – וגם של גופים פרטיים – אך תוך שמירה ופיקוח הדוקים על ביטחון, בריאות ורמתו הלימודית של התלמיד''.

ח"כ אמנון כהן הבהיר בדיון כי אסור שיימצא בישראל קטין ללא הורים שאין מי שאחראי עליו. כהן הבטיח לעקוב שהנהלים החדשים של מינהל האוכלוסין בעניין כניסתם לארץ של ילדים ללא-הוריהם, מתבצעים ומפוקחים כיאות.

מנכ"ל משרד מבקר המדינה, אלי מרזל, הוסיף כי ילדים שאינם בחזקת הוריהם, למדינה יש אחריות כלפיהם ואי אפשר להרשות הבאת ילדים ע"י מי שלא הוסמך לכך.

לדבריו, ממצאי הדו"ח בעניין גילו מחסור במאגר מידע מרוכז, מלא ומפורט על ילדים שהובאו לארץ ללא הוריהם, על ידי מי, היכן הם שוהים, ומה הדרך ליצור איתם קשר. כמו-כן, לדבריו, יש בארץ ילדים רבים מחו"ל, ללא הוריהם, שנפלטו ממוסדות חינוך – ולמשרד הרווחה אין מידע או כל פיקוח עליהם.

עמוס ארבל ממרשם האוכלוסין במשרד הפנים ציין מנגד כי לעיצוב הנהלים החדשים בעניין, קדמה עבודה בינ-משרדית כולל שיתוף פעולה עם המועצה לשלום הילד, ואילו עמיתו למינהל יגאל דוכן, הבהיר כי הנוהל החדש מסדיר את כתובת שהיית הילד, הסכמות מפורשות של ההורים ועוד, והוא מתייחס לכמאות-אלפי ילדים הנכנסים ויוצאים מהארץ מדי שנה, בחזקת בני משפחה, ולאו-דווקא בתכניות לימודים.

אפרת לב ארי, היועצת המשפטית של מינהל האוכלוסין, הדגישה כי הנוהל החדש לא יוכל להתמודד עם הורה שמאפשר באופן אישי לגוף פרטי להביא את בנו לישראל – אם יתמלאו התנאים שתציב המדינה, כולל דרכי התקשרות במהלך השהיה בארץ.

היא ציינה כי משרדי הרווחה והחינוך, הם האמונים על הפיקוח בהמשך השהייה בארץ. דוריס קריאף, נציגת משרד הקליטה אמרה כי משרדה מכיר ומלווה את בוגרי תכנית נעל"ה כבר שנים רבות, והבוגרים הנשארים בארץ מקבלים זכויות עולה עם סיום הלימודים.

יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, התריע מנגד כי ממצאי דו"ח המבקר חמורים ביותר – ומדובר בנושא פרוץ ושערורייה מתמשכת. "לא מדובר בקבוצה קטנה של מקרי חירום אלא באלפי ילדים מדי שנה, שחלקם נשלחים ע"י הוריהם להשתקם בארץ, ומידרדרים למקומות ומצבים הכי-נמוכים. אחרים, נפלטים ממוסדות חינוך, כי איש לא בדק את התאמתם למוסד, ללא ביטוח רפואי וללא דרכונים, וחלקם, עם בעיות נפשיות".

בני פישר, ראש המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך הדגיש כי "תכנית נעל"ה היא ציונית ממדרגה ראשונה, שבוגריה משרתים שירות משמעותי בצה"ל, משתלבים בחברה הישראלית כאזרחים נאמנים ויצרניים וחלקם מוצלים מפגיעות אנטישמיות ומהתבוללות. "הבדיקות לזכאות העלייה נעשות היטב, תכנית הלימודים מפוקחות ובה אנו נותנים הזדמנות גם לילדים שיכולים לקבל רק תעודה מקצועית. יש גם יתרון בהבאת ילדים דווקא בגיל הזה, בעיצוב הזהות היהודית והציונית שלהם, ובקליטת השפה העברית", ציין.

ישעיהו יחיאלי, מנהל תכנית נעל"ה אמר בדיון הוועדה כי "אנו עוסקים בגורלם של ילדים. דו"ח המבקר הוא יסודי, עמוק  וירד לפרטים. התכנית היא בראש ובראשונה תכנית לימודים – ורק אח"כ תכנית לעליה. גיל 14 איננו מיועד להחליט על עליה, והיא מושתתת על בסיס הסכמים שחתמה ישראל עם מדינות אחרות, על דעת שהילדים ילמדו כאן ויחזרו לארצות מוצאם. אין וואקום של נהלים, והכל מוסדר ע"פ נהלים ברורים מראש".