עצמאות לסקוטלנד יכולה להיות מדבקת...

בספרד, בצרפת ובמדינות אירופיות אחרות חוששים מהמהלך הסקוטי. בתור מחכים הקטלונים, הבסקים, הוולשים, ואחרים שגם הם רוצים עצמאות.

שמעון כהן , כ"ב באלול תשע"ד

Scotland Scottish flag
Scotland Scottish flag
Thinkstock

חשש בריטי, ולא רק בריטי. עשת

בראיון לערוץ 7 מתייחס ד"ר אנדרי עשת, מומחה לפוליטיקה של מערב אירופה והאיחוד האירופי ולמשאלי עם מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, למשאל העם הצפוי מחר בסקוטלנד באשר לשאלת המשך החיים תחת שליטת הממלכה המאוחדת, בריטניה, או הליכה לעצמאות מדינית.

על ראשיתו של התהליך מציין הד"ר עשת כי זה החל בשלבים. הוא מזכיר כי בסוף המאה הקודמת נערך משאל עם שנתן סמכות להקמת פרלמנט בסקוטלנד והפרלמנט הזה הוא שניסח את הצעת החוק למשאל עם שייערך ביום חמישי. "הגיוני שהפרלמנט של סקוטלנד היה מעוניין שייערך משאל עם כזה", הוא אומר ומציין את התעצמותה של המפלגה הלאומית הסקוטית שהשיגה רוב בבחירות האחרונות ובכך דחפה בכוח מחודש לקיומו של המשאל.

בהתייחס למניעים שהובילו למהלך דווקא כעת מזכיר ד"ר עשת כי "היו ניסיונות בעבר לתת יתר סמכויות למוסדות שלטון בסקוטלנד. בשלושים השנים האחרונות, ימי שלטון השמרנים בבריטניה, נוצר קרע מעמיק בין הסקוטים לבין הממשל בלונדון. השמרנים שלטו בלונדון בעוד שהסקוטים בדרך כלל תמכו בלייבור. בנוסף, השסע המעמדי שקיים בסקוטלנד חשף את השסע הלאומי. בעבר היה פיצול בין נאמנות מעמדית ללאומית. בשלושים השנים האחרונות יש חפיפה שמעצימה את הדרישה הסקוטית ללאומיות ועצמאות. כך התחזקה האמירה של העם".

"השינוי הגדול התרחש בשנת 97' שאז הוקם פרלמנט עצמאי בגלזגו ובאותה עת ניתנו לו סמכויות מיסוי וכד'. מאז אנחנו רואים שהפוליטיקה הכלכלית חברתית של סקוטלנד שונה יותר ויותר מזו של השמרנים", אומר עשת ומפרט: "היה תהליך בבריטניה בנושאי אוניברסיטאות, שירותים חיוניים ועוד. מדינת הרווחה בממלכה המאוחדת פורקה בעוד בסקוטלנד הייתה התנגדות עזה. שם הצביעו בעד מפלגות הלייבור וראו בעמדת לונדון איום על מדינת הרווחה שלהם".

לצד כל אלה, מוסיף ד"ר עשת סיבה נוספת למהלך העכשווי, סיבה כלכלית: "בתחילת שנות השבעים התגלה נפט וגז בים הצפוני, שטח בריבונותה של סקוטלנד. הדבר נתן לה אנקת גבהים וסחרחורת שהנה יש לנו משאב טבע שיכול לתת לנו הרבה מהעצמאות מול הממלכה המאוחדת".

על אף התחושה שסקוטלנד אכן הולכת לקראת עצמאות ד"ר עשת אינו ממהר להמר לטובת המהלך. לדבריו קיימים לא מעט לבטים בסקוטלנד. "יש מסך של אי ודאות ניכר עבור הבוחרים הסקוטים. אדם בגיל מבוגר חושש משינויים דרסטיים מדי. הוא שואל מה יהיה אם הצעה כזו תתקבל? האם הדבר יביא לסנקציות מצד בריטניה? האם יהיה אפשר לנהל מדינה באופן תקין? אלו שאלות ששואלים לא מעט סקוטים. כך גם לגבי מערכת הבנקאות הסקוטית, המטבע המשותף וכו'. כל השאלות הללו עולות", הוא אומר ומעיר כי "בעלי זכות ההצבעה הם מגיל 16 ומעלה, והצעירים מאוד הללו יכולים להביא לנכונות רבה יותר להרפתקה העצמאית הזו. הם גם יודעים שבעולם סקוטלנד היא מעצמה לעומת אחרים".

ומה באשר להשפעת המהלך הסקוטי על המתרחש במדינות אירופיות נוספות שגם בהן יש חבלי ארץ שתושביהן חולמים על עצמאות? עשת מסכים שההשפעה יכולה בהחלט להתרחב. "מדינות מגלות התפוררות וסקוטלנד יכולה לנצל זאת. השוטים חשובים שנצא מבריטניה ונהיה תחת המטריה של האיחוד האירופי, אין רע בכך", הוא אומר ומתאר מעין 'תעודת ביטוח' כלל אירופית עבור מדינות חדשות החפצות בעצמאות. "המשאל יכול להיות מדבק. קטלוניה, הבסקים ואפילו הוולשים כמו אחרים מחכים בתור לראות את תוצאות ההצבעה ולבקש גם להן עצמאות. תנועות אחרות יכולות להידבק בדרישה".

עם זאת הוא מזכיר כי "מדינה שרוצה להיות עצמאית צריכה הסכמה של 28 מדינות פה אחד. מספיק שבריטניה תתנגד לקבלת סקוטלנד כחברה באיחוד האירופי וכך כל המהלך יטורפד".

את הבטחותיו של ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון, רואה ד"ר עשת כ"חלק מהטקטיקה של משאל עם. אלו ניסיונות פאתטיים כי בעצם הוא אומר בכך שהוא מבין שהם לא סובלים אותו כי הוא שייך לפלג הפוליטי ההפוך אבל הוא מראה נכונות לוויתורים נוספים", אומר ד"ר עשת ומציין כי דברי קמרון והבטחותיהם של שלוש המפלגות הבריטיות לסקוטים במאמץ לבלום את דרישת העצמאות מוכיחים ש"גם האיום במשאל עם מביא לתוצאות".