מנחם אליעזר מוזס
מנחם אליעזר מוזסחזקי עזרא

החרדים הביעו שביעות רצון על פסיקת בג"ץ שלא לחייב מוסדות חרדיים לימודי ליבה. יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ מוזס אמר בתגובה כי טוב שהקול השפוי גבר במקרה הזה, כלשונו.

"אני מברך על פסיקת בגץ בענין אי חיוב ליבה במוסדות תרבותי יחודי. טוב שהקול השפוי גבר כאן על מסע מתמשך של דה לגיטימציה", אמר.

מוזס הוסיף כי "אני מקווה כי כל אותם עותרים למיניהם, שמידי בוקר מגישים עתירות קנטרניות, ילמדו סוף סוף להרפות משנאתם ורדיפתם את הציבור החרדי, ויפסיקו לנסות לכפות עליו שינוי אורחות חיים".

מוקדם יותר דחו שופטי בית המשפט העליון, את העתירה נגד החוק הפוטר את המוסדות החרדים מלימודי ליב"ה.

העתירה הוגשה נגד החוק המקנה פטור מ"לימודי הליבה" למוסדות חינוך חרדיים שלומדים בהם תלמידי כיתות ט' עד י"ב – מוסדות לימוד המכונים "ישיבות קטנות". על פי החוק, מוסדות אלה יהיו פטורים מלימודי הליבה, ועם זאת יתוקצבו בשיעור של 60% מתקצוב של תלמידים הלומדים במוסדות חינוך על-יסודיים במסלול לימודים עיוני.

העותרים, שר החינוך לשעבר, אמנון רובינשטיין, ח"כ אלעזר שטרן ועותרים נוספים, טענו כי החוק אינו חוקתי, שכן הפטור מלימודי הליבה פוגע ביכולת ההשתלבות של תלמידים חרדיים בחברה ובשוק העבודה, ועל כן, פוגע בזכויותיהם החוקתיות לכבוד האדם ולחופש העיסוק.

נשיא העליון, אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית טענו כי יש לדחות את העתירה, זאת בניגוד לעמדת המיעוט של השופטת בדימוס עדנה ארבל והשופט סאלים ג'ובראן אשר סברו כי החוק אינו חוקתי וכי יש להורות על ביטולו.

הנשיא גרוניס סבר כי העתירה הוגשה בלא תשתית עובדתית מספיקה. הוא אמר כי העותרים לא הציגו בפני בית המשפט את התוכנית של משרד החינוך החלה לגבי כיתות י'-י"ב על כן, לא ניתן לקבוע, כי אומנם בלא לימודה של תוכנית (שכנראה אינה קיימת כלל) נפגעות זכויות חוקתיות של תלמידים חרדיים, כגון זכותם לכבוד האדם, חופש העיסוק, סיכויי השתלבותם בחברה ועוד, נוכח העובדה שמן החומר שהוצג בפני בית המשפט עולה כי ככל הנראה, אין כיום תוכנית ליבה בבתי ספר ממלכתיים בכיתות י'-י"ב.