שרי הממשלה יתבקשו ביום ראשון הקרוב לאשר את תוואי גדר ההפרדה באזור גוש עציון, כך דווח בגלי צה''ל.
תוואי הגדר אושר בשנת 2006, ולאחר עתירות לבג''ץ הוא שונה כך שרוב הגדר בתוואי המתוכנן עובר בשטח ישראל, על הקו הירוק בצד הישראלי.
על פי הדיווח, בתוואי החדש גוש עציון נותר מחוץ לגדר. ההחלטה מקוממת את תושבי גוש עציון שהתנגדו במשך שנים לבניית הגדר והצליחו למנוע זאת.
לא ברור מדוע החליטו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון להעלות את הנושא להצבעה דווקא עכשיו. שרים רבים צפויים להתנגד להצעה וחלקם העריכו שההכרזה על 4,000 דונמים כאדמות מדינה היה למעשה "פיצוי" על בניית הגדר.
ראש המועצה האזורית גוש עציון, דוידי פרל, אמר בתגובה כי "ההחלטה על הקמת גדר ההפרדה באזור גוש עציון תמוהה ומיותרת. 'בימים בהם הממשלה נאלצת לבצע קיצוצים כואבים בחינוך, ברווחה, בבריאות ובשירותים לאזרח, לא ראוי להשקיע סכום עתק העומד על 300 מליון ש״ח בפרויקט עם תרומה שולית לביטחון.
"ישנם פרויקטים ביטחוניים משמעותיים ודחופים יותר, כגון כביש עוקף אל ערוב, העומדים לפתחו של משרד הביטחון. אנו מקווים שמשרד הביטחון יחזור בו מהחלטתו, יחוס על כספי משלם המסים וידאג קודם כל לצורכי הביטחון של תושבי גוש עציון, תוך תאום עם המועצה האזורית", הוסיף פרל.
ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, הגיב גם הוא לדיווח ואמר כי "מדובר בהחלטת ממשלה ישנה משנת 2006. שמונה שנים מאז והמציאות בשטח, גם בדרום וגם ביו"ש, מלמדת שהגדר אינה מביאה ביטחון והדוגמה הטובה לכך היא העיר אפרת שאינה מוקפת בגדר.
"מה שמביא את הביטחון האמיתי לתושבים הוא מאזן האינטרסים וההרתעה הנוצרים במקום", הדגיש רביבי. "ממשלת ישראל צריכה להודיע לבג"צ כי לאור סדרי העדיפויות שהשתנו יש להפנות המשאבים לצרכי ביטחון אחרים".
מנהל בית ספר שדה כפר עציון, ירון רוזנטל, אמר כי "הנזק הסביבתי של גדר ההפרדה הוא הגדול ביותר בכל ההיסטוריה של ארץ ישראל. בניית הגדר באזור גן לאומי נחל רפאים תהרוס את נוף הטרסות הייחודי של הרי יהודה, תפגע בזיתים ובאלונים העתיקים ותייבש את מעיינות ואדי פוקין ונחל המעיינות.
"אנחנו קוראים לממשלה לחוס על נחל רפאים ולא לשלוח ידה אל אחד משכיות החמדה של הארץ שלנו", הוסיף רוזנטל.