בשנת השמיטה אני חוזר לבית המדרש

משה כהנא, חקלאי מבית חלקיה, ממתין בקוצר רוח לתחילת שנת תשע"ה. אז הוא יחלוץ את המגפיים וילמד תורה. "חילונים שחושבים שהשתגעתי".

בני טוקר , כ"ד באלול תשע"ד

חקלאות חקלאים טרקטור פירות תפוחים
חקלאות חקלאים טרקטור פירות תפוחים
רויטרס

משה כהנא, חקלאי מוכר במושב בית חלקיה שבשפלה, עושה את ההכנות האחרונות לקראת שנת השמיטה, אז הוא יירד מהטרקטור ויחזור לבית המדרש.

"בשנת השמיטה אנחנו לא עובדים ולא עושים דבר, אני מובטל והולך ללמוד. אצלי אין עצי פרי, רק גידולי קרקע כך שבאמת אני לא עושה כלום. בכל שמיטה יש חקלאים חילונים שחושבים שהשתגעתי ושואלים אותי אם קרה משהו. הם לא יכולים להבין ששנה שלמה אני לא עובד".

לדבריו זה הזמן למלא את המצברים הרוחניים, "אני הולך לכולל ללמוד כמו בחור ישיבה. אלמד את הדף היומי וכשלומדים דף יומי על הבוקר בעיון, זה לא כמו דף יומי אחרי יום עבודה".

כהנא אומר, שגם אלה שמסתמכים על היתר המכירה ועובדים בקרקע, עושים זאת בדיעבד. "מצאנו כאן בקיבוץ חפץ חיים בארכיון, מכתב של הרב קוק עוד מהתקופה שהיה הרב של יפו שקובע שהיתר המכירה נועד לאלה שממילא יעבדו בשמיטה, אז לפחות שזה לא יהיה באיסור, אבל אנחנו לא צריכים את ההיתר הזה, אנחנו פשוט יוצאים לשנת שבתון".

כהנא טוען שהשמיטה תורמת מאוד לאיכות הקרקע, "התוצאות אחרי שנת שמיטה הן טובות מאוד, אנחנו מאמינים שזה בזכות קיום מצוות השמיטה. מבחינה החקלאות המודרנית לא מכירים בחשיבות הזאת כי משתמשים בחומרים ודשנים מיוחדים. בכל מקרה אם ירד גשם זה יהיה טוב מאוד לאדמה, אלא שזה מגדל עשבי בר וכאן כבר יש שאלה איך מטפלים בעשבי הבר".