ממתי פקיד קובע קריטריונים לענישת מחבלים?

אל שר הביטחון הוגשה בקשה שלא להותיר בידי הפצ"ר את הסמכות לקבוע את הקריטריונים לרמת העונש שתתבע המערכת ממחבלים רוצחים.

שמעון כהן , כ"ח באלול תשע"ד

לדרוש עונש מוות. עו"ד יוסי פוקס
לדרוש עונש מוות. עו"ד יוסי פוקס
יוני קמפינסקי

בראיון ליומן ערוץ 7 התייחס עו"ד יוסי פוקס לשתי סוגיות משפטיות חמורות. האחת היא הודעת פרקליטות המדינה כי העיתונאי גדעון לוי לא יועמד לדין על המרדה כיוון שקרא להחרמת כלל התוצרת הישראלית ולא תוצרת של חלק מסוים באוכלוסיה. הסוגיה השנייה היא הודעת הפצ"ר לפיה לא תשונה המדיניות בה לא יידרש עונש מוות למחבלים, גם לנוכח ניסיון חזרתם לטרור של מחבלים ששוחררו.

בסוגיית דרישת גזר דין מוות מסביר עו"ד פוקס כי "הדין הנוהג ביו"ש מאפשר גזירת דין מוות על מחבלים. בפועל גזר הדין הזה יושם כמה פעמים כשביקשו עונש מוות בתביעה, אבל בתי דין לערעורים ביטלו והמירו את העונש במאסר. המציאות כעת השתנתה כי מחבלים עושים מאמצים לבצע פיגועי חטיפות כדי לשחרר מחבלים כלואים. צריך לשנות גישה ולדרוש עונש מוות", הוא קובע.

"כשהתברר שרוצחי ברוך מזרחי הי"ד שוחררו בעסקת שליט ובכך הוכחה התפיסה שלנו שהם חוזרים לרצוח, פנינו לפרקליטות הצבאית ודרשנו שכשיוגש כתב אישום יידרש עונש מוות. בתשובה הופתענו שהפרקליטות הצבאית דחתה את הבקשה מנימוק שבעבר הרעיון עלה ומסיבות שונות לא דרשנו עונש כזה". פוקס מציין את עצם הודעת הפצ"ר המאשרת שזו אכן מדיניותה של הפרקליטות הצבאית, אם כי לטעמו הבעייתיות גדולה יותר שכן מכך מסתבר שהמדיניות נתונה בידי פקידים ולא בידי ההנהגה. "הרמתי גבה כי אין דבר כזה בעולם שמדיניות ענישה, בייחוד בעבירות טרור ורצח, נקבעת על ידי התובע. המדיניות בכל מקום נקבעת ע"י הממשלה והקבינט. פניתי לשר הביטחון, הממונה על הצבא והפצ"ר ודרשתי ממנו להורות לפצ"ר לדרוש עונש מוות".

תשובות מיעלון. פוקס

עו"ד פוקס מציין כי מהלך שכזה באם ייצלח יחייב תיקון נוסף שכן "בגלל שלא נדרש עונש מוות הרכב השופטים הוא של קצינים זוטרים יותר. צריך להחליף את השופטים לדרגת סא"ל ומעלה", הוא אומר ומציין כי מדובר בהחלטה שאמורה להתקבל לפחות על ידי שר הביטחון אך בהחלט יכולה להביא את השר להודיע כי הדיון בסוגיה יובא לממשלה או לקבינט.

"לא יתכן שפקיד, בכיר ככל שיהיה, הוא יהיה אחראי על קביעת המדיניות", אומר פוקס וכשנשאל אם הוא תולה תקווה בהתנהלותו של השר יעלון, בעיקר לנוכח הביקורת שיעלון סופג באחרונה מימין, הוא מוסיף ואומר כי אמנם "ישנה אכזבה גם אצלי ממנו, אבל עם זאת אני עדיין לא ממעיט ביכולות של האיש הזה שעשה בחייו את מה שרובנו לא עשינו. בקרוב נדע מה הוא עושה עם זה".

לדבריו בפורום המשפטי למען ארץ ישראל אין כוונה להרפות מהסוגיה אלא לתבוע מהשר ומקובעי המדיניות להוביל מדיניות ולא להותיר אותה בידי פקידים בעיקר כשמדובר בסוגיה אקוטית כל כך.

סוגיה נוספת אודותיה נסובה השיחה עם עו"ד פוקס היא כאמור סוגיית עניינו של העיתונאי גדעון לוי. בתשובה לעו"ד פוקס שתבע מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית כנגד מר גדעון לוי בחשד לביצוע עבירת ההמרדה, ענה המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהודה שפר כי: "אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בעניין... לוי פונה לעולם לבצע חרם על ישראל ולא ליושבי הארץ או לחלקים שונים באוכלוסיה לפי הנדרש בחוק".

התשובה מתייחסת לפניה בת שנה וחודשיים (14/7/13) אז קרא גדעון לוי, במאמר בעיתון "הארץ" לחרם כלכלי מלא על מדינת ישראל, "על הישראלים לשלם מחיר על הכיבוש", כלשונו והיות ולדידו, המוחות בארץ שטופים בפחדים ובלאומנות מכדי להתפכח, "השינוי במדיניותה של ישראל יבוא רק מבחוץ"

פוקס כתב ליועץ כי "חופש הביטוי הינו יסוד חשוב במערכת המשפט בישראל וכל עוד מאמריו של גדעון לוי הסתכמו בהבעת עמדה פוסט ציונית ובעמידה עקבית לצד הפלשתינים בסכסוך, לא היה מקום להתערב בהגיגיו. אלא שלוי חרג במקרה זה מגבולות חופש הביטוי ועבר לחופש השיסוי, הפעם לא רק נגד המתנחלים, אלא נגד מדינת ישראל כולה, בקוראו לעולם לבצע חרם כלכלי מלא על מדינת ישראל ועל כן אבקש לפתוח בחקירה לפי סעיף 134 (א) לחוק העונשין, שקובע כי המרדה הינה, בין היתר: "להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין. לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ ולעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין".

בתשובתו, עו"ד שפר הוסיף כי "נוכח המדיניות המצמצמת בה נוהגת התביעה בכל הנוגע לעבירות המשיקות לחופש הביטוי בייחוד זה המוקנה לכלי תקשורת, הוחלט כאמור על דעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניי זה".

פוקס מעיר בדבריו כי מדובר לטעמו בהוכחה נוספת ליחס השונה של מערכת המשפט לימין לעומת יחסה לשמאל. גם עצם העיכוב של תשובת הפרקליטות ללמעלה משנה מלמד על יחס זה. "אנחנו רואים לא פעם ולא פעמיים אכיפה סלקטיבית. מימין אכיפה מירבית ומשמאלן אצבע רגועה. כך ראינו גם בעניינו של שי ניצן".

"גדעון לוי קורא במפורש לעולם להחרים באופן מוחלט את המוצרים שנרכשים מהארץ. אני סבור שהדבר הזה הוא בוודאי בגדר המרדה והסתה שפוגעת בכלכלה הישראלית",, אומר ומציין כי אינו מופתע מהתשובה שקיבל ובה סעיפים הנוגעים לחופש ביטוי וכיוצא באלה.

"מה שהוא טוען זה שהסעיף בחוק העונשין מתייחס רק לתוך מדינת ישראל ולא למצב שבו מישהו קורא לצדדים שלישיים להחרים את מדינת ישראל כי תכלית החוק היא למנוע מלחמת אחים. אני גוזר קל וחומר. אם אתה רוצה למנוע מצב שבו מחרימים חלק מהעם אז בוודאי שכאשר קוראים להחרמת כל העם זה יהיה חמור יותר".

לדבריו מדובר ב"סימפטום של האכיפה הסלקטיבית" שכן על כל פרשנות שמפרש רב פסוק כלשהו הוא מועמד לדין ואילו כאן, כשמדובר בשמאל "גונבים תיקים", כלשונו. עוד הוא מזכיר את ההסכמה של בית המשפט להכיל את נאום השהידים של אחמד טיבי בעוד את הרב כהנא הוציאו מחוץ לחוק.

באשר לסיכויים למהלך משפטי נוסף אומר עו"ד פוקס כי אמנם "אפשר להגיש עוד עתירה לבג"ץ אבל ניסיון רב מלמד שזה יהיה ניסיון סרק בהקשר הזה. זה לא ריאלי לחלוטין".