עוד עדויות מוועדת אגרנט

מי שעמד בראש יחידת ההאזנות של המודיעין טען בעדותו בפני ועדת אגרנט, כי יחידתו מסרה התרעות על אפשרות לפריצתה של מלחמה.

ידידיה בן אור , י"א בתשרי תשע"ה

מלחמת יום הכיפורים: כוחות שיריון בצפון
מלחמת יום הכיפורים: כוחות שיריון בצפון
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

41 שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים נחשפות עדויות נוספות מתוך העדויות שנמסרו לוועדת אגרנט, אשר מונתה לחקור את מחדל מלחמת יום הכיפורים.

אלוף משנה יואל בן פורת פיקד באמ"ן על יחידת האיסוף האלקטרונית העוסקת בהאזנה ובתקשורת. היחידה, הנקראת היום 8200, נקראה אז יחידה 848.

בעדותו בוועדה היה בן פורת אחד שטענו כי בידי צה"ל היה מידע מספיק שיכול היה ללמד על מלחמה קרבה והולכת. 

בעדותו התייחס בן פורת לשחיקת המקורות המודיעיניים ולירידה בנפח החומר המודיעיני שהתקבל. בן פורת ציין, כי יש ירידה איכותית וכמותית במספר האנשים שיודעים ערבית אמינה. "הערבים יודעים יותר עברית, והיהודים יודעים פחות ערבית", הסביר.

עוד אמר בן פורת כי קיימת בעיה עם קבלת נשים ליחידה, מכיוון ש"משך השירות שלהן קצר, ועל כך הן לא מגיעות להתמחות".

בכל הנוגע למלחמה טען בן פורת, כי מדובר היה במבחן האמתי הראשון בפניו עמד המודיעין הישראלי, אך הוא כשל בו. "מבחן עליון של כל שירות מודיעין, ואחת כמה וכמה בישראל, הוא התראה בפני התקפת-פתע ברמה אסטרטגית. כל מודיעין שהצליח בכל דבר, אך נכשל בזאת - נכשל. ישראל והמודיעין שלה מעולם לא הועמדו במבחן של הצורך לתת התראה לפני התקפת פתע אסטרטגית".

בעדותו בפני הוועדה, טען בן פורת, כי למודיעין הישראלי היו את "כל הכלים". "היו ידיעות מספיקות, בכמות ובאיכות, כדי להעניק לצה"ל התראה במועד", אמר. "כמו בפרל הארבור, שם הייתה תקלת קשר, או בברית המועצות, שם סטאלין חשב שהידיעה על הפלישה היא פרובוקציה בריטית, גם כאן הידיעות שהיו לא הגיעו לידי ביטוי".

האשמה, לטענתו, לא מוטלת על היחידה שבראשה עמד. "לפי מיטב ידיעתי ודעתי את העובדות, יחידה 848 סיפקה לגורמים המוסמכים ידיעות בכמות ובאיכות מספיקה שנתנו תמונה על היערכותם ונכונותם של האויב המצרי והסורי, ומן הבחינה הזו, לפחות, לא הייתה לא סיבה ולא הצדקה שנופתע".

בן פורת אף מצטט מתוך מסמך: "במסמך הזה נקבע שתרגיל גדול באזורנו, של כל אחד מצבאות ערב, שהוא על רקע של מתח או מתיחות - לתרגיל זה אנחנו מתייחסים כאפשרות שהוא טומן בחובו הונאה, או הסתרה של כוונה למלחמה. ב-1 באוקטובר נתתי פקודות להפעיל את הנוהל של התכוננות לאפשרות של מלחמה".

בהמשך, תיאר המפקד שיחה שניהל עם ראש אמ"ן, וביקש לגייס 100 עד 150 אנשי מילואים, "כדי לתחזק את יכולת הכיסוי ההתראתית", אך נענה בשלילה. "ראש אמ"ן אמר לי שתפקידו של המודיעין הוא לשמור על עצבי המדינה, לא לזעזע את החברה והמשק. אני לא מרשה לך לחשוב על גיוס של רבע בן אדם למילואים... אמרתי לראש אמ"ן שאינני מקבל את התזה שלו, שהיא לא נכונה ושאוכל להפריך אותה. הוא ענה לי: 'לא מצאתי אף ידיעה אשר מדברת בפירוש על מלחמה'. גם ראש מחלקת האיסוף היה באותה דעה איתי - שמשהו פה לא תקין".

בן פורת שב ודיבר על הידיעות שהיו ברשותו. "כאשר כל הצבא על הגבול הוא בכוננות מרבית, יש לך אופציה להתקפה", אמר. "היו לי שלוש ידיעות שמדברות על מלחמה".