גולדה וניקסון בעד העדשה
גולדה וניקסון בעד העדשהמשה מילנר

במאמר שפרסם מבקר פרופ' יוסי גולדשטיין, ראש המחלקה ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל ומחבר הביוגרפיה של גולדה מאיר, את המתקפה השנתית של העיתון 'הארץ' על דמותה של גולדה מאיר והכרעותיה סביב מלחמת יום כיפור.

המאמר שפורסם היום (ראשון) בעיתון' הארץ' עצמו מתייחס בעיקר למאמר קודם שפורסם ביום חמישי האחרון ובו נטען כי לא יתכן שמדינת ישראל תנציח באופן משמעותי כל כך את ראש הממשלה האחראית לכשל הרה אסון כדוגמת מלחמת יום כיפור.

פרופ' גולדשטיין מציין כי את מאמר התגובה שלו שיגר ביום שישי ולא היה בטוח שמערכת העיתון תאות לפרסמו, אך להפתעתו, או שמא לא להפתעתו, המאמר פורסם היום.

"בכל שנה באוקטובר אני נתקף צמרמורת לנוכח עשרות מאמרים שתוקפים באופן קשה את גולדה. המאמר האחרון שפורסם ביום חמישי שאל איך מעיזים להציב מקומות שבהם מוזכרת גולדה. בעל המאמר תוקף את כיכר גולדה ואת דמותה כפי שהיא מופיעה באתרי ההנצחה. אני עצמי כתבתי בביוגרפיה על גולדה שהיא אכן לא רצתה שלום. היא רצתה שלום אבל לא להחזיר את סיני, את הרמה ואת הגדה המערבית ומאחר ולא רצתה להחזיר שטחים המשמעות היא שהיא לא רצתה שלום".

עוד מוסיף פרופ' גולדשטיין ואומר כי הוא עצמו "שלם עם העובדה שתוקפים אותה שהיא אחת האחראיות המרכזיות למלחמת יום כיפור, אבל אני סובר שהם חכמים בלילה. הם בוחנים את הדברים על פי מה שהיה אחרי המלחמה ולא  לפניה. הם דנים אחרי רבין ובגין שדיברו עם המצרים והחזירו את סיני. העניין הוא שהיה צריך את מלחמת יום כיפור כדי להחזיר את סיני".

לטעמו של גולדשטיין גולדה מאיר ייצגה את רוח העם נאמנה ובזכות זאת היא גם נבחרה לתפקיד. "גולדה היא ראש הממשלה הפופולארי ביותר בישראל. 75 אחוזים תמכו בה לאורך 4.5 שנים. כתבתי הרבה על אשכול ורבין ומעולם לא היה ראש ממשלה כל כך פופולארי בישראל. הסיבה לכך הייתה שהיא הייתה נוקשה וחד ממדית ותושבי ישראל הסכימו איתה".

גולדשטיין מכיר גם את הטיעון לפיו על גולדה כמנהיגה היה להציב מדיניות ולא להתאים את עמדותיה לעמדות העם. "יבואו ויגידו שהיא כראש ממשלה צריכה לעצב מדיניות אבל היא לא אמרה משהו שהיא לא התכוונה לו, לעומת בגין שאמר משהו ועשה היפך וכך גם רבין. גולדה לא חשבה לעשות ההיפך ממה שהיא אמרה מאז שנת 29'.

"היא הייתה בטוחה שהערבים רוצים להשמיד את מדינת ישראל ומכיוון שכך צריך להגן על מדינת ישראל ומכיוון שכך צריך לשמור על השטח. היא לא הייתה נציגת ארץ ישראל השלמה אבל סברה שהשטח נצרך לביטחון".

"כהיסטוריון ולא כסוציולוג אני מנסה להבין את התופעה מבחינה היסטורית. פרופ' קציר, אדם חכם מאוד, אמר 'כולנו אשמים' וזה נכון. אי אפשר להטיל הכול על גולדה. החברה הישראלית לא רצתה להחזיר את השטחים ומכיוון שגולדה ייצגה את הרוח הזו היא הייתה ראש ממשלה", אומר פרופ' גולדשטיין המזכיר כי גם לוי אשכול, שגם עליו כתב ביוגרפיה, העלה את הקביעה לפיה על מנת להגיע לשלום יש למסור את השטח כולו, אך לא מצא לכך כל גיבוי בעם ובהנהגה והכרזתו נגנזה.

את הערכתו לגולדה מביע פרופ' גולדשטיין גם בהתייחסו לכהונתה כשרה בממשלות ישראל. "לגולדה יש דימוי של ראש הממשלה הגרוע ביותר שהיה, אבל לגולדה מגיעה הנצחה הרבה יותר משמעותית מזו שקיימת היום. היא הייתה שר העבודה המשמעותית ביותר, חוק ביטוח לאומי וחוקים נוספים התחילו במדיניות שהיא חוקקה. גם כשרת המעברות היא הייתה משמעותית ביותר. היא הייתה שרת חוץ של בן גוריון שמאוד תמך בה במשך לא שנה ולא שנתיים אלא 11 שנים של שירות בממשלתו".