'ועדת חקירה ישראלית תבלום חקירה מהאו"ם'

פרופ' קרמניצר: בכוחה של ועדת חקירה ישראלית למבצע 'צוק איתן' לבלום את דרישת האו"ם לחקירה משלו על ירי צה"ל לעבר מוסדות או"ם.

שמעון כהן , י"ב בתשרי תשע"ה

ראש בראש. נתניהו ומון
ראש בראש. נתניהו ומון
פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 קובע הפרופ' מרדכי קרמניצר, סגן ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי על ישראל להקדים ולהקים ועדת חקירה אובייקטיבית לחקר אירועי 'צוק איתן' וההאשמות הבינלאומיות המוטחות בה, ובכך לבלום את המגמה להקמת ועדה בינלאומית שכזו.

את דבריו אומר פרופ' קרמניצר בעקבות העימות בין ראש הממשלה נתניהו למזכ"ל האו"ם בן קי מון במהלך ביקורו האחרון בניו יורק.

כזכור נתניהו תקף את כוונתו של מון להקים ועדה לחקר התנהלות צה"ל מול מוסדות או"ם ששימשו את מחבלי החמאס למטרותיהם הצבאיות, בעוד מון קבע כי מוקדים אלה נתונים תחת חסות של האו"ם והיה על ישראל להימנע מלבצע ירי לעברם.

פרופ' קרמניצר מצידו קובע כי עצם העובדה שיש עימות בין שני האישים אינה משמחת. "עדיף שלא יהיו עימותים כאלה", אמר והוסיף כי להערכתו "ישראל מחמיצה הזדמנות לטפל בחשדות לפיהם נעשו מעשים לא ראויים ואולי פשעים של ממש בהקשר הזה לגבי מתקני או"ם או מתקנים שהאו"ם נתן להם חסות".

לטעמו של קרמניצר על ישראל היה להתמודד עם הטענות כלפיה במהלך של הקמת ועדת חקירה ישראלית ניטראלית ואמינה. להערכתו אם היה נקבע פורום משפטי שכזה מעמדו של נתניהו היה מוצק יותר בעמידתו מול מזכ"ל האו"ם. "הוא היה טוען שחוקרים זאת בחקירה אמינה. בצוות משפטנים שמציב לפחות כמשקיפים אישים בינלאומיים".

כאשר נשאל אם ועדה ישראלית יכולה הייתה להפיס את דעתו של מזכ"ל האו"ם בשעה שהוא רואה את עצמו כצד הנפגע אומר קרמניצר כי "אם היו ניגשים לעניין מתוך חקירה אובייקטיבית אפשר היה להציע למזכ"ל האו"ם שישולבו בחקירה הישראלית אנשים שהוא ימנה. אני לא יודע אם זה היה משביע את רצונו אבל זה היה הופך את מעמדנו לחזק יותר".

לדבריו אמנם לפי שעה עדיין לא התקבלה החלטה ישראלית על האופן שבו תהיה התמודדות עם החשדות הללו, אך "אם אנחנו לא עושים את הדבר, היכולת של האו"ם להגיד שהם יחקרו מתחזקת".

בשולי הדברים מעיר קרמניצר כי הוועדה שמון רוצה להקים טרם הוקמה אך לעומתה קיימת ועדת החקירה שהוקמה על ידי מועצת זכויות האדם, אותה הוא מגדיר כ"ועדת מפוקפקת" משום הרקורד הידוע שלה ככזו שנועדה ומבקשת לבודד את ישראל ולראות בה אשמה ראשית בתחום הפרת זכויות האדם. "זה גוף שאינו נוהג באופן הוגן. היו"ר של הוועדה שהוקמה כבר התבטא בעבר שיש לו חלום להעמיד את נתניהו לדין. ברור שאנשים הוגנים בעולם לא רואים בוועדה כזו ועדה הגונה. לעומת זאת הוועדה שמזכ"ל האו"ם מתכוון להקים עדיין אינה ידועה".

באשר לסיכוייה של ועדה ישראלית למנוע הקמתה של ועדה בינלאומית על פי תקדימי העבר אומר קרמניצר כי בעבר ספרד רצתה להטיל שיפוט על קצינים ישראליים בעקבות חיסול סלאח שחאדה, אירוע שבו נהרגו 14-15 אזרחים. "מה שגרם להם לרדת מהעניין היה הקמת ועדת חקירה ישראלית", אומר קרמניצר ומציין כי מבחינת הדין הבינלאומי יש קדימות למדינה החשודה לדון ולחקור ורק לאחר מכן מגיע שלב הפורום הבינלאומי כמענה למקרה שבו המדינה הנידונה אינה חוקרת ובודקת. "יש לנו הזדמנות לפעול בקו ראשון, למנות שופטים בדימוס בעלי הכרה בינלאומית, ואם מומחים בינלאומיים יתווספו לפחות כמשקיפים - יש סיכוי לעשות זאת".

עוד הוא מוסיף ומציין כי "חלק מהוראות המשפט הבינלאומי הם בעלי כר נרחב של פרשנות. יש משמעות גדולה לכך שהפרשנות הראשונית תינתן על ידי ישראלים שמכירים את המציאות הישראלית".

כשנשאל אם קיים סיכוי שהעולם יטען כלפי שופטים ישראליים שהם מוטים לטובת ישראל מלכתחילה, אומר פרופ' קרמניצר כי בישראל יש די אישים משפטיים בעלי שיעור קומה שלא ניתן יהיה לטעון כלפיהם טענות מסוג זה. "יהיה קשה לומר זאת על אדם כמו אהרון ברק", הוא מעריך ושב ומזכיר את חשיבותם של משקיפים בינלאומיים גם בסוגיה הזו ומציין את תקדים ועדת טירקל. "אפשר לבנות הרכב ועדה שיזכה לאמינות בעולם בקרב אנשים שיש להם ראייה הוגנת".

עוד נשאל קרמניצר אם הקמתה של ועדה מסוג זה לא תהווה פגיעה אישית בקצינים ישראליים שיחושו כי לאחר שמסרו את הנפש למען העם המדינה עצמה מציבה אותם על ספסל הנאשמים. לדבריו ההיפך הוא הנכון שכן "הדרך היחידה למנוע מגופים בינלאומיים ומדינות אחרות שיכולות להתעסק בזה, לעשות זאת, היא שאנחנו נטפל בזה. זו כיפת ברזל של הגנה משפטית על המפקדים ואנשי המדינה הישראלים. זה השיקול התועלתני. מעבר לכך ראוי לזכור לצבא אמור להיות רצון לבדק בית משל עצמו. הצבא צריך להיות הגוף הראשון שיגיד שאם יש חשד בידקו אותי למעני עצמי, כפי שאמר זאת אלתרמן".