המדינה: לדחות העתירות נגד חוק הגיוס

המדינה מבקשת משופטי בג"ץ להמתין עם ההכרעה בנושא חוקיות החוק עד להבשלת התנאים לכך, ואף להטיל על העותרים תשלום הוצאות משפט.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ב בתשרי תשע"ה

חיילים חרדים גיוס צה"ל
חיילים חרדים גיוס צה"ל
פלאש 90

פרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ את תשובתה לשלוש עתירות שהוגשו נגד חוקתיות חוק שירות ביטחון - שילוב תלמידי ישיבות שזכה לכינוי "חוק השוויון בנטל".

עמדת המדינה היא כי "יש להימנע מהכרזה על בטלותו של התיקון לחוק בעת הזו, בטרם נבחן אופן יישומם של ההסדרים המורכבים ורבי הפנים המעוגנים במסגרתו".

"בנקודת הזמן הנוכחית, מצויה המדינה בצומת דרכים בכל הנוגע לסוגיית השוויון בנטל. זוהי נקודת מפנה, אשר בה מבקש המחוקק, הנהנה כמובן ממרחב תמרון חקיקתי רחב ביותר, לקדם את השוויון בנטל בדרך חדשה. בנקודה זו מצא המחוקק ליתן עדיפות ניכרת לפעול, ראשית, בהעדר כפייה להשאת ערכי השוויון בנטל, תוך קביעת יעדים מוגדרים לבחינתם, ברם בהעדר הצלחת המנגנונים נטולי הכפייה נקבע אף חזון הקבע בו כל תלמיד ישיבה (למעט "המתמידים") יבצע שירות משמעותי כלשהו", נאמר בתגובת המדינה.

עוד נאמר בתגובה, כי "עמדת המדינה היא כי מנגנוני החוק כולם, הן תקופת ההסתגלות, הן תקופת הקבע, מקימים הסדר חוקתי אפקטיבי להשגת מטרותיו. לכך נוסיף, כי אך מובן הוא כי משמעותה של הטלת חובת שירות כללית במסגרת תקופת הקבע כאמור, במועד קרוב ביותר באופן יחסי, היא מרחיקת לכת".

"על רקע האמור ברי כי הצלחת המהלך, בין בהעדר כפייה - ולכך פועלת הממשלה על כלל זרועותיה כפי שפורט - בין בכפייה, צפויה לחולל שינוי דרמטי בחברה הישראלית", הוסיפו בפרקליטות.

"בנסיבות אלו, אף אם התיקון לחוק אינו חף לחלוטין מקשיים, הרי שעל רקע כלל האמור לעמדת המדינה הוא חוקתי, וממילא אין כל יסוד להתערבות שיפוטית בתיקון לחוק דנן. למצער, עמדת המדינה היא כי יש להימנע מהכרזה על בטלותו של התיקון לחוק בעת הזו, בטרם נבחן אופן יישומם של ההסדרים המורכבים ורבי הפנים המעוגנים במסגרתו", קבעו בפרקליטות, וביקשו מבג"ץ לדחות את העתירות ולהטיל הוצאות משפט על העותרים.