'קמפיין הירידה לברלין – סכין בלב הניצולים'

ראש מכינת התבור תוקף בחריפות את מארגני הקמפיין לעידוד ירידה מהארץ: זה חינוך לפרזיטיות. יש קשר סימביוטי בין הארץ ליהודים.

שמעון כהן , י"ג בתשרי תשע"ה

ערך החיים כערך המילקי. ברלין
ערך החיים כערך המילקי. ברלין
פלאש 90

זו כבר לא רק עוד כתבה על יורד כזה או אחר לברלין או ללונדון. כעת מדובר בקמפיין של ממש לעידוד הגירה מישראל לארצות אירופה ובעיקר לברלין.

בימים אלה פורסמה ההשוואה בין רשימת הקניות בברלין לזו בישראל על מנת להציג עד כמה "משתלם" להתגורר שם ולכך הצטרף סרטון ובו צעירים ישראליים מנופפים בשלטים המציגים לאן הם היגרו ופניהם נראות מאושרות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עמיחי שיקלי, ראש המכינה תבור בנצרת עילית, הזועם על קמפיין היורדים הזה ובעיקר על התמקדותו בעיר ברלין.

פרזיטיות. שיקלי

בראשית הדברים מבהיר ומדגיש שיקלי כי מעולם לא יצא בביקורת פומבית נגד מי שבחר להגר מהארץ על אף שהוא באופן אישי משוכנע שארץ ישראל היא מקומם של היהודים. עם זאת "הטרנד הברליאני הוא שמכעיס. יש כאן אמירת דווקא, יש כאן התעלמות מוחלטת מהעבר ומהשואה. זו פשוט שערורייתיות", הוא אומר ומעיר על קמפיין השוואת מחירי רשימת מוצרי המכולת כי "אם אדם בוחר איפה הוא חי לפי מחיר המילקי זה מעיד על איכות חייו. ערך חייו כערך המילקי".

עוד הוא מוסיף ואומר כי יש זכור ש"חיים בינינו עדיין ניצולי שואה והטרנד הזה הוא סכין בלב שלהם". להערכתו מדובר בקמפיין מאורגן המבקש להתריס דווקא על ידי הנפנוף בברלין כאלטרנטיבה לישראל.

שיקלי מזכיר בדבריו מאמר של שלמה אבינרי שפורסם ב'הארץ' ובו הוא מסביר "שמה שטוב בברלין הוא ששם לא נוח להיות אנטישמי. בברלין לא תשמע אנטישמיות כמו בלונדון שהיא יורה רותחת של אנטישמיות. זו הסיבה שלו אבל כשמנתחים את הדברים המסר הוא שמקום שאתה טרוד בו בדאגת הכלל הוא לא בשבילך. המסר הוא להיות פרזיט".

"אנחנו עדים לתופעת פרחי המים. זה הנוער הטוב ביותר שיש והמוכשר ביותר, זה שהולך לכל החוגים ומקבל הכול אבל נושאי הזהות, בשאלות כמו מה אנחנו ולמה אנחנו כאן, אלו שאלות שלא נידונות. הפעם האחרונה שהם דיברו על תנ"ך היה בגן כשקיבלו בובות של משה בתיבה. הס מלהזכיר לפתוח דף גמרא או להכיר את המסורת היהודית", אומר שיקלי ומציין כי רבים מבני הארץ הופכים להיות ציונים טבעיים, כהגדרתו, ציונים שנוכחותם בציון אינה נובעת מעומק מחשבה ובירור זהות אלא כמעט מכוח האינרציה ו"ציונות טבעית שאינה מבררת את המהות והזהות היא לא מספיקה כי כשרשימת מכולת תקסום לנו בברלין או כשדאעש ידפקו על דלתותנו הם יעזבו".

כשנשאל שיקלי כיצד הוא מסביר לתלמידיו במכינה את הצורך בבניינה של זהות יהודית גם עבור מי שאינו שומר מצוות, השיב כי "ייעודנו הוא משמעות רוחנית, תרבות, ולא רק אכילה ושתייה. ליהדות יש את היכולת למלא את החיים במשמעות גם אצל אדם חילוני. אחד העם אמר שאנחנו באים להקים מדינה כדי לקחת את התרבות שלנו ולפתח אותה. אנחנו ממשיכים בתלם של ביאליק ואחד העם, של המשנה והתורה ויחד עם זאת משלבים פתיחות לתרבות המערב, לא תרבות מערב של ריהנה וביונסה, אלא תרבות של פילוסופיה והגות מערבית מעמיקה".

עוד נשאל שיקלי כיצד הוא מסביר לחניכיו את המחויבות לציונות ולארץ עד כדי מסירות הנפש. לדבריו הדברים טמונים בשאלת מהי חירות ומהו חופש. "האם זה רק חופש ממשהו או שהחופש הוא גם חירות חיובית, התחייבות למשהו. אם אנחנו רק לא רוצים שיגידו לנו מה לעשות אז באמת אין סיבה שלא להגר, אבל אם החופש הוא קיום התרבות שלנו, הסמלים שלנו, המנהגים והערכים שלנו, ובתחום הזה יש לנו הרבה מה להציג מול עולם המערב, את זה אפשר לעשות דווקא בארץ ישראל", הוא אומר ומסביר את הקשר ההדוק בין העם היהודי לארצו: "יש קשר סימביוטי בין העם היהודי לארץ, לירושלים, לציפורי וכו'. האבנים מדברות בשפה שלי. האבנים בברלין מדברות באותיות שאני לא יכול לשים בה רגל".

עוד הוסיף ואמר כי מערכת החוקים הקיימת כיום בישראל מייצגת את החוקים הגרמניים, "אני רוצה מערכת חוקים שמייצגת את הערכים היהודיים".

לטעמו מקור ההתרחקות בין הנוער לערכים יהודיים הוא טעותו הפטאלית, כהגדרתו, של בן גוריון כאשר פיצל את החינוך הממלכתי והממלכתי דתי. "בחינוך הממלכתי ילד לומד תנ"ך כמו גיאולוגיה. זה השיעור הכי מבעס שיש. ביקורת המקרא מוציאים את הנשמה מהטקסט, מוציאים מסיפור יונה את החסד והאמת. מי מדבר על כל זה בכלל?".