הרב עמאר: אני הולך בדרכו של הרב משאש

לקראת הבחירות לרבנות ירושלים סיפר הרב עמאר על הקשר שלו עם רבה הקודם של העיר ירושלים.

חיים לב , כ"ה בתשרי תשע"ה

הרב שלמה עמאר
הרב שלמה עמאר
סטודיו זר

.במהלך סוף השבוע האחרון סיפר הרב עמאר על הקשר ההדוק שלו עם רבה הקודם של ירושלים הרב משאש.

"למעשה, מיום שנולדתי היה כבר דיין בקזבלנקה במרוקו. תמיד הזכרתי, כשהיינו יוצאים עדיין עם הסינר של בית הספר כפי שהיה מקובל שם ועם הילקוט, הוא היה יוצא מביה"ד עם רבי משה מלכה, רבי יצחק חזן, רבי חיים שושנה ורבי בן עמרה, והוא, כמלך בגדוד. והגויים, היו עומדים כולם באימה ופחד. הדמות הנפלאה הזאת, האצילית הזאת, אין אחד שלא נמס מלראות אותו. אם בשבת היה עובר והערבים היו עם סיגריה, מיד דאגו למחות את זה באיזה צורה. ערבים אסור להם לשבות אבל אי אפשר בפני הרב משאש", סיפר הרב עמאר.

"כזה היה האיש וזכינו שירושלים עיר קדשנו ותפארתנו התעטרה באיש גדול כזה שישב בבתי הדין ושפט את ישראל קרוב לשבעים שנה וזכה עד גיל 97 – הוא נפטר בשבת הגדול וביום שישי עוד כתב תשובה - היה הולך על רגליו ורואה בעיניו והיה דוגמה ומופת לתורה, לאהבת תורה, לאהבת ה', לאהבת הבריות מה שאי אפשר לתאר", הוסיף הרב עמאר.

הרב עמאר סיפר עוד, כי נהג להתכתב בהלכה עם הרב משאש, "היה אומר לי 'רבי שלמה, לא יודע מה קרה בזמן האחרון שהלילות התקצרו. אני מתחיל ללמוד (והנה) מאיר הבוקר...', כשאני נזכר בזה כל בשרי נעשה חידודין, שמעתי את זה מפיו בין חמש לשבע פעמים, 'אני יושב לכתוב תשובה. לפעמים זה הולך. אני קורא את השאלה, פותח ספרים (...) אבל לפעמים אני נכנס לסוגיה ולא מצליח לפתור, ואני מנסה ועמל ולא הולך. אני רואה שזה יותר מדי, סוגר את הסוגיה, עם הספרים ועם השאלה באיזה תיק והולך לשאלה אחרת. גומר את אותה שאלה, וחוזר לראשונה. אם הפעם הלך - טוב מאוד, אם לאו, עוד פעם סוגר. לוקח עוד שאלה, ואז, בפעם השלישית פותח את הראשונה; אם הלך – טוב, אם גם בפעם השלישית לא הלך אין ברירה אני מתחיל לבכות... בוכה ובוכה. (היה) אומר 'שערי דמעה לא ננעלו וזה אף פעם לא שבתי ריקם תמיד נעניתי'".

לדבריו, "אדם בן 97 שפט את ישראל בבתי דין במרוקו וכאן, למעלה משבעים שנה כתב תשובות לכל העולם, אחד מגדולי הגדולים שבפוסקים כפי שהעיד עליו מרן גאון ישראל מורנו הרב עובדיה יוסף ע"ה וכל קדושים עמו, אם לא הולך - יושב ובוכה. אנן מאי נענה אבתריה?  והדמות שלו היא ליכדה את ירושלים היא איחדה את ירושלים. גם כאלה שרצו לחלוק אתו לא יכלו לחלוק אתו. אף אחד לא יכול לעשות אתו מחלוקת.  ה' חנן אותו בחכמה נפלאה, במאור פנים".