הרב יונה גודמן מתייחס הפעם בפינתו השבועית בערוץ 7 למחלוקות בין רבנים ומציין כי ילדינו חשופים בתדירות גבוהה למחלוקות אלה.
לדבריו, אנו חיים בעידן בו "חלק מאמצעי התקשורת, כולל חלק מדפי פרשת שבוע ואתרי האינטרנט, מעצימים את המחלוקות ואף נותנים להן כותרות צעקניות. במצב זה, בני נוער לעתים חשים כי 'הרבנים כל הזמן רבים'. פעם על חוק הגיור ופעם על מה ראוי לקנות בשמיטה. פעם על חוק השבת ופעם על עלייה בימינו להר הבית, פעם על נשים בשמחת תורה ופעם על היחס לסרטים".
לדעתו, ברוב הסוגיות הנוער כלל לא מבין מה בדיוק המחלוקת, וכל שנשאר לו מאותן ידיעות הוא ההבנה ש"הרבנים שוב רבים".
בה בעת, כך לדבריו, "לעתים יש רב אחד או קבוצה של רבנים שמפרסמים בשמם אמירה חדה או פסק חדש, שאף הוא מעורר סערה ציבורית שהתקשורת לפעמים מלבה. במצב זה מתערער לא רק מעמד הרבנים אלא גם מעמד התורה".
הרב גודמן קורא להורים שלא להתעלם מהנושא הרגיש ולא להשלות את עצמינו שילדינו לא חשופים, מי יותר ומי פחות, לכרסום הנובע מהויכוחים ומהפרסומים. נוכח מערבולת זו, מציע הרב בפינה השבועית, להבחין בין שני נושאים. אחד הוא מצב בו רב (או קבוצת רבנים) מתבטאים ומתעוררת סביב הדברים סערה תקשורתית. השני הוא מצב בו יש מחלוקת, לעתים חדה, בין רבנים או קבוצות רבנים. בדבריו הפעם מציע הרב דרך להתמודד עם הסוגיה הראשונה, היא אמירה חדה המופיעה בתקשורת בשם רב.
הרב גודמן פותח וקובע כי "עלינו לחנך את ילדינו לכבד רבנים, מהם אנו יונקים את המשך שושלת התורה. הדיון צריך להתקיים, אך בזהירות רבה, כדי לרומם את מעלת התורה ולא חלילה להיפך. מתוך כך, אם יודעים אנו שילדינו נחשפו לידיעה מרעישה – מי ברדיו ומי בעיתון או באינטרנט – עלינו לדבר איתם על זה. יחד איתם להבין ראשית לכול שאין תמיד קשר בין האמת ובין מה שמתפרסם בחלק מכלי התקשורת. להבין שצריך תחילה לראות מה באמת אמר אותו רב. לחפש את המכתב המקורי שלו או את ההקלטה המקורית של השיחה שלו. כבר בשלב זה יתכן ויתברר שלא כצעקתה. שנית, צריך להבין את ההקשר. לקרוא את כל המאמר המקורי כדי להבין מה באמת היה הרקע לדבריו. שלישית, אם הדברים עדיין לא מובנים לי: לנסות ולברר את הסיבה לדבריו. לשאול את תלמידיו ומכריו וכן הלאה".
לדברי הרב גודמן, "יתכן ויש מי שלא ירצה להשקיע כל כך הרבה. שאין לו רצון להתחיל לחפש תלמידים של אותו רב כדי להבין את דבריו, וזה זכותו. אך במצב זה הוא לא יכול להסיק מסקנות על פי דבריו של כתב פלוני ברדיו.
רק לאחר בדיקה יסודית ושקולה, ניתן לבחון את הדברים. לדעתו, אם ביררתם אצל הרב או קרוביו מה עמדתו, והיא עדיין תמוהה, מותר ואף רצוי – לדון על זה עם רבך, לחשוב על זה, לעיין במקורות של דבריו ואפילו להישאר ב'צריך עיון' או להחליט שאתה נאמן לרבך שחושב אחרת. הכול מתוך כבוד וענווה."
גישה כזו, לדעתו, תאפשר בירור ענייני לשם שמים ולא בגובה של כותרת העיתון. היא תסייע לילדינו ללמוד כיצד להקשיב לכל אדם, וכל שכן לדבריו של רב. לדבריו, יתכן והגישה שהוא פורס לא תמצא חן בעיני כל אחד, אך לדעתו היא יחסית הראויה ביותר בעידן המתוקשר בו אני חיים.