בשבע מהדורה דיגיטלית

הזכות לקרוא בשם ה'

ההתקפה של אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה על דברי המח"ט וינטר היא ניסיון לפגוע בדמותה היהודית של המדינה

הרב זלמן ברוך מלמד , כ"ט בתשרי תשע"ה | עודכן: 11:35

הרב זלמן מלמד
הרב זלמן מלמד
אריה מינקוב

אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה נבהלו מדברי המח"ט עופר וינטר, אשר העז להזכיר שם שמיים בפקודת היום לקראת היציאה לקרב במבצע 'צוק איתן'.

הם פתחו במלחמה גלויה נגד דמותה היהודית של המדינה: הם שוללים את הזכות להזכיר שם שמיים על ידי קצינים בצבא ולשאת שם שמיים במעמדים ממלכתיים.

נגד התקפה זו צריכים להשיב מלחמה שערה. מדינת ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי, מדינת הלאום היהודי. זו לא מדינה של יהודים, זו מדינה של העם היהודי. עם הנושא היסטוריה ארוכה של אמונה, עם התנ"ך ששומר על זהותו היהודית, וזו כל מהותו.

בסקר שנעשה לאחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על רמת הדתיות של האוכלוסייה היהודית במדינה, הגדירו את עצמם 9 אחוזים חרדים, 10 אחוזים דתיים, 15 אחוזים דתיים-מסורתיים, 23 אחוזים מסורתיים, 34 אחוזים חילונים שמאמינים באלוקי ישראל, ו‑9 אחוזים חילונים שאינם מאמינים באלוקי ישראל.

כלומר, 91 אחוזים מהאזרחים היהודים במדינה מאמינים באלוקי ישראל. את מי מייצגים אנשי המכון לדמוקרטיה? 9 אחוזים מהיהודים במדינה. אלו העובדות.

אם כך, הזכרת שם ה' אלוקי ישראל במעמדים ציבוריים ממלכתיים על ידי קצינים בצבא היא הביטוי היותר טבעי של העם היהודי. המוטיבציה להילחם ולהגן על המדינה מתעצמת מאוד מתוך ההכרה האמונית, מתוך ההכרה שהמאבק הוא על קיומו של העם היהודי.

אם יילקח מהמדינה התוכן היהודי שלה כמדינת העם היהודי, עם ה', עם התורה, אם המדינה תיהפך למדינת כל אזרחיה, היא תאבד את זכות קיומה, היא תאבד את נשמתה.

במכון הישראלי לדמוקרטיה רואים את האמונה היהודית כדבר פרטי ואישי. לא כך הדבר, האמונה היהודית היא השקפתו של העם היהודי כעם ולא רק כפרטים. הניסיון לדחוק את האמונה מהחיים הציבוריים לביתו הפרטי של היחיד אינו דמוקרטי, הוא נובע מהשקפת עולם חילונית גרידא שמשתמשת בדגל הדמוקרטיה כדי להפוך את המדינה לחילונית, למדינת כל אזרחיה. השקפת עולם יהודית דמוקרטית אומרת שהמדינה היהודית הוקמה להיות מדינה בעלת צביון יהודי ייחודי אך אין כפייה על היחיד, וכל יחיד יכול לחיות לפי אמונתו והשקפתו.

פקודת היום של מח"ט וינטר הפיחה רוח של גבורה דווקא בשל הזכירו שם אלוקי ישראל. כל החיילים התחזקו והתעודדו מדברי האמונה היהודיים הטבעיים שנאמרו בפקודת היום.

ממנו צריכים ללמוד כל קציני צה"ל איך להוביל את הצבא במלחמתו מול האויבים שרוצים להשמיד את מדינת ישראל. גם חיילים שאינם יהודים רואים את עצמם כמשתייכים לצבא היהודי שמגן על העם היהודי. גם החיילים החילונים - שאומרים על עצמם שאינם מאמינים - בעת מלחמה נעשו כולם מאמינים. כולם ביקשו להתפלל לפני היציאה לקרב, האמונה הפנימית שבתוכם התגלתה באותה שעה.

על כן לא בסגנון של הצטדקות צריך להסביר את התנהגותו של המח"ט וינטר, אלא לעמוד על כך שדווקא כך צריך לנהוג כל מפקד בצבא, שבזה הוא מבטא את הרוח האמיתית של עם ישראל הפועמת בכל לב יהודי.

אצל חלק מהחיילים האמונה הזאת נמצאת בעומק הלב ומוסתרת שם. ואצל חלק אחר האמונה מופיעה בגלוי. ובשעת מלחמה אצל כולם היא גלויה.

לא ניתן לאנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה להרוס את דמותה של המדינה היהודית שציפינו לה אלפיים שנה. אדרבא, עלינו לחזק ולהדגיש את ההגדרה של המדינה כמדינת העם היהודי ולקבוע את צביונה הציבורי היהודי להיותה אור לגויים, ולהביא אותה אל המגמה שניבאו הנביאים: "והלכו עמים רבים ואמרו: לכו נעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו".