בשבע מהדורה דיגיטלית

היועץ נגד הרב

היועץ המשפטי לממשלה ממשיך להתנכל לרב שמואל אליהו בחוסר סמכות

יאיר שפירא , כ"ט בתשרי תשע"ה

הרב שמואל אליהו
הרב שמואל אליהו
ניסים לב

מי באמת מנהל את המדינה אתם כבר יודעים, משרד המשפטים. אבל מי מנהל את משרד המשפטים? אל מי היושבים בו נושאים עיניים ואת מי הם מנסים לרצות?

ובכן, לפחות על פי הנאום שנשאה השבוע מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור בז'נבה, הכתובת היא ועדת זכויות האדם של האו"ם. כן, אותה מועצה שרק לפני שלוש שנים קיבלה לשורותיה את לוב בעיצומם של הימים שבהם קדאפי טבח באזרחיו. זו שמממנת הטרור קטאר נמנית בין חברותיה המכובדות. במועצה הזאת עמדה השבוע עו"ד פרימור לפני נציגות הוועדה מאנגולה, סנגל, אוגנדה, ערב הסעודית, מולדובה, רוסיה וקובה ומנתה את הישגי משרד המשפטים בשלוש שנים האחרונות בהשראת ההערות הביקורתיות נגד ישראל שהופיעו בסיכומי הוועדה הקודמת. היא הבטיחה כי ועדה מיוחדת במשרד המשפטים שתפקידה היה ליישם את הערות בעבר, תמשיך לפעול כדי למלא אחר הערות המושב הנוכחי של הוועדה.

בנאומה בישרה המנכ"לית כי כבר למעלה משנתיים משתתף משרד המשפטים, יחד עם משרד החוץ, בפרויקט שיזם מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית במטרה לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ובין ארגונים חברתיים ואנשי אקדמיה. או במילים אחרות: ארגוני השמאל שותפים מלאים ורשמיים לרשימת ההישגים שהכתיבה הוועדה של האו"ם, ושמשרד המשפטים כופה על הדמוקרטיה הישראלית.

ורשימת ההישגים? תקצר היריעה מלהביא את כולם. את מקצתם ליקטתי בעבורכם. אחד מהם הוא החוק המחייב שלפחות מחצית מנציגי הכנסת, הממשלה ולשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת דיינים יהיו נשים. נציגי סעודיה וקטאר בוודאי שמחו לשמוע על הבשורה. אגב, מינויה של פרימור כמנהלת זמנית של בתי הדין הרבניים הוצג לוועדת האו"ם כהישג של שרת המשפטים לבני. בפורום הזה גם הצהירה פרימור כי למינויה אין משמעות מנהלית בלבד, אלא גם חשיבות מהותית. לפחות בז'נבה טוענת פרימור כי יש לה כיום השפעה על ההליכים המשפטיים עצמם בבתי הדין הרבניים.

פרימור הזכירה גם את זכות העמידה המורחבת שמוענקת בבג"ץ. היא הדגישה שבניגוד למקומות אחרים בעולם, בית המשפט הגבוה לצדק בישראל מקבל גם עתירות של ארגונים לא ממשלתיים, ושל אזרחים שאינם ישראלים. הוא גם אינו חושש להתערב בעיצומם של פעולות מלחמתיות. היא הרחיבה מאוד בעניין ההתערבות הכפולה של בג"ץ בחוק המסתננים, וסיפרה בגאווה על הפסילה הראשונה של החוק לפני כשנה וחצי, כאשר השופטים קבעו כי כליאת מסתננים לשלוש שנים היא עניין בלתי חוקתי, ולא שכחה את הקביעה מלפני שבועות אחדים כי גם כליאה לשנה אינה חוקתית. בהתחשב בעובדה שמשרד המשפטים הוא שייצג את המדינה בהליך בבג"ץ, ואמור לעשות את שליחותו באמונה, כאשר המנכ"לית שלו מתגאה בכישלון העניין עשוי לעורר מחשבה.

פרימור הדגישה מאוד גם את קידום האוכלוסייה הערבית בישראל ואת התקציבים הייחודיים שהקצתה הממשלה למטרה זו - על פי הדיווח של פרימור בוועדה מדובר בכחמישה מיליארד שקלים. למשלחתה של המנכ"לית צורף איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה. בשביל הוועדה הוכנה מצגת מיוחדת המתארת את המאמצים הגדולים שעושה משרד המשפטים כדי לקדם תעסוקת ערבים במגזר הציבורי. המנכ"לית פרימור הבטיחה לאינדונזים ולבנגלדשים כי גם בתחום זה השקיעה ישראל משאבים רבים.

הסיכול הכפול

מי יודע, אולי ברשימת ההישגים שתגיש המשלחת הבאה של משרד המשפטים לוועדת זכויות האדם של האו"ם היא תציין את הסיכול הכפול שעשתה לרב שמואל אליהו. הפעם הראשונה הייתה לפני כמעט שנה וחצי, כאשר משרד המשפטים שלח לגוף הבוחר באופן חסר תקדים (וחסר סמכות) רשימה של ציטוטים של הרב אליהו שהוכרזו על ידו כבעייתיים וביקש "שיילקחו בחשבון". על המכתב המביך היה חתום ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים.

משרד המשפטים בדק כבר בעבר את האפשרות להעמיד את הרב אליהו לדין על רקע התבטאויות שלו כרבה של צפת. הרב אליהו קרא בעבר לבלום את הסכנה לעיר ולא להשכיר בה דירות לערבים. היועץ המשפטי לממשלה חשב שמדובר בעבירה של הסתה לגזענות, אך העניין ירד מהפרק כאשר לאחר שימוע שנערך לו הבהיר הרב כי דיבר על הסכנה בהשכרת דירות לאוכלוסייה ערבית עוינת בלבד. פעמיים גם עתר המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה הרפורמית וביקש לפסול את הרב אליהו מלכהן כרב עיר, ופעמיים דחו שופטי בג"ץ את העתירה. אך אנשיו לא התייאשו ודרשו מהיועץ המשפטי לממשלה להתערב כאשר הרב אליהו הגיש את מועמדותו לכהונת הרב הראשי לישראל. היועץ שלח את קמיניץ, וקמיניץ שלח את המכתב.

האוסף הארכיוני שצירף קמיניץ למכתב הוא מדהים. ראשית, הוא כולל ציטוטים רבים של הרב אליהו מלפני כמעט שלוש עשרה שנה. קטעי הארכיון שנאספו במשרד המשפטים אינם עוסקים רק בסוגיית איסור השכרת הדירות בצפת לערבים. הציטוטים המרשיעים, שעל פי המכתב פוסלים את מועמדותו של הרב אליהו, כוללים גם התנגדות שלו לנישואי תערובת, קביעה ערכית כי זוגיות חד-מינית היא דבר שאינו מוסרי, וגם - אוי לאוזניים שכך שומעות - התבטאות שלו לאחר ההתנתקות שקראה להסתער על החילוניות ולפתוח במסע של החזרה בתשובה (ציטוט שלוקט מתוך אתר אינטרנטי, ושהרב אליהו מתכחש אליו).

השבוע, רגע לפני הבחירות לרבנות בירושלים, שוב הפעילה התנועה הרפורמית את היועץ המשפטי לממשלה. הפעם, לפני ששוב נשלח קמיניץ להתבזות, כינס היועץ ויינשטיין בלשכתו פגישה רבת משתתפים. לא פחות משלושים משפטנים ישבו על המדוכה במשך שעתיים, ולא בכדי. "ליועץ המשפטי לממשלה אין שום מעמד על פי חוק בקביעת תנאי כשירות למועמד לרבנות עיר", אומר יו"ר התנועה למשילות ולדמוקרטיה יהודה עמרני. "בהתערבותו בהליכי בחירות דמוקרטיות יש עירוב תחומים פסול ובלתי ראוי בין תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ובין הפוליטיקה המקומית והמפלגתית". בסופו של דבר החליטו במשרד המשפטים להתעלם מחוסר הסמכות, חוסר ההגינות ותחושת הרדיפה שעלולה להיווצר, וקמיניץ מִחזר את אותו מכתב עם אותם ציטוטים. הפעם הנמען היה הרב מאיר כהנא, יו"ר ועדת הבחירות של האסיפה הבוחרת את הרב הראשי לירושלים.

עו"ד ד"ר אביעד הכהן, אשר מייצג את הרב אליהו זה שנים מול הקמפיין המשפטי שמנהלת נגדו התנועה הרפורמית, הוא אדם נינוח שדעותיו קרובות בדרך כלל יותר לאלו של אנשי משרד המשפטים ופחות לאלו של הרב אליהו. אך מהמילים הקשות שכתב בעקבות הפרשה ליועץ המשפטי לממשלה נראה שהוא חושב שהפעם הגיעו מים עד נפש. חוץ מהפגיעה בחופש הדת, חופש הביטוי, חופש העיסוק ועוד שלל זכויות, מה שנראה שהוציא את ד"ר הכהן משלוותו היה חוסר ההגינות הקיצוני של משרד המשפטים. יממה לפני כן כתבו ממשרד המשפטים לרב אליהו כי היום נודע להם על מועמדותו לרבנות ירושלים וכי הוא מוזמן להגיב למכתב הצפוי להישלח נגדו עד לאותו ערב. יום וחצי קודם לכן כבר ידעו לדווח בעיתון 'הארץ' על הישיבה הצפויה במשרד המשפטים. המכתב נשלח לעיונו של הרב אליהו בלי הנספחים שבהם מפורטות כל הטענות נגדו, ואת מכתב התגובה לטענות שחיבר בעבורו ד"ר הכהן סירב משרד המשפטים להפיץ אל חברי הגוף הבוחר.

רבנים חסינים?

בעקבות פרשת הרב אליהו קרא הרב זלמן מלמד לחברי הבית היהודי ליזום חקיקה שתעניק לרבנים חסינות מפני העמדה לדין על התבטאויות תורניות בכתב ובעל פה. נספר כי הצעת חוק כזו כבר עלתה בכנסת הקודמת על ידי חברי כנסת דתיים מסיעות שונות, אך נדחתה בידי ועדת השרים לענייני חקיקה, ולא הצליחה להיות מקודמת במסלול חקיקה פרטי. "רב לא יישא באחריות פלילית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל פרסום חיבור הלכתי, הסכמה שניתנה לספר שפורסם או הבעת דעה בכתב או בעל פה בעניינים הנוגעים לתורת ישראל", נכתב אז בהצעת החוק שנפלה. הניסיון של משרד המשפטים להתנכל לרב אליהו, בין השאר בעקבות התבטאויות נגד מיניות פסולה או נגד נישואי תערובות, מלמד שקיים צורך בחוק. אבל איזה חוק? התשובה לכך אינה פשוטה.

אין סיכוי וייתכן שאף אין היגיון בהענקת חסינות גורפת לרבנים על התבטאויות בכתב ובעל פה. אלפים רבים מאוד מוסמכים היום לרבנות, לא כולם גדולי תורה אך רובם ככולם מן הסתם אנשים טובים וראויים. אפשר להניח שיימצא מיעוט לא טוב ולא ראוי, ואי אפשר להעלות על הדעת מצב שבו רב כזה יעשה ככל העולה על רוחו. גם הדרישה להעניק חסינות לרבנים תחייב במצב החוקתי הנוכחי להעניק חופש ביטוי לאנשי דת אחרים, שייח'ים מוסלמים למשל. הפתרון נעוץ כנראה בהליך חקיקתי ארוך יותר, מייגע יותר, אך מדויק הרבה יותר. כמו למשל חקיקת חוק יסוד הלאום, כזה שקובע את ערך המדינה היהודית כערך חוקתי. הוא ממילא יחזק את חופש הביטוי בכל הנוגע לנושאים יהודיים.