יאיר לפיד
יאיר לפידפלאש 90

המצב הכלכלי בישראל מדאיג. הצמיחה במשק נמצאת בתהליך האטה ובפועל, הצמיחה לנפש נמצאת סביב האפס. במילים אחרות, אנחנו מדשדשים.

עבור מי שעקב אחרי כל הטורים שלי בשנים האחרונות, זאת לא ממש הפתעה היות ומאז 2010, וביתר שאת מאז 2011 והמחאה החברתית הגדולה של הקיץ, הממשלה ניהלה בעיקר מדיניות כלכלית-חברתית פופוליסטית. התקוות שהיו לי שנה שעברה בעת הקמת הממשלה הנוכחית התבדו, לצערי.

בכמה מילים, ניתן להגיד שהתקציב הלך ותפח שצורה מדאיגה בשנים האחרונות וישראל אף היתה שנה שעברה המדינה בקרב מדינות ה- OECD שהגדילה את תקציבה הכי הרבה, בכ- 7%, שזה כמובן דבר שלילי מאוד. אמנם יש פה ושם נקודות אור אבל בסך הכל, מה שאפיין את מדיניות הממשלה בשנים האחרונות היה בעיקר העמסת עוד ועוד רגולציה על העסקים, כלומר הגברת טבעת החנק סביב הפעילות היצרנית במשק הישראלי. בנוסף, על מנת לממן את הגדלת התקציב, התבצעו בפועל העלות מיסים, מה שכמובן פוגע בציבור, ולא ראינו הרבה רפורמות כלכליות משמעותיות בכיוון של לירליזציה של המשק. מכסים ומכסי מגן כמעט ולא ירדו. אמנם אני מקווה שכן משהו יזוז בכיוון של הנמלים, וזאת תהיה באמת בשורה, אבל נכון לעכשיו, עדיין מחכים.

בקיצור, אין הרבה סיבות לאופטימיות יתר ולכן אי אפשר להיות מופתע מן התוצאות העגומות של המשק הישראלי לאחרונה, שהן אפילו יותר גרועות מאשר ממוצע מדינות ה- OECD.

השאלה שנשאלת היא, למה אנחנו נמצאים במצב הזה?

התשובה לשאלה ניתנה באופן קיצוני בשבוע שעבר על ידי שר האוצר יאיר לפיד, שהשתלח בצורה קשה בפקידי משרדו. כלומר, הנה אדם שהודה בעצמו ב- 2012, ביושר צריך להוסיף, ערב הבחירות האחרונות, שהוא לא מבין בכלכלה, ועכשיו הוא נוזף באנשי מקצוע שלמדו את התחום. פשוט לא ייאמן.

שלא תהיה פה שום טעות: מה שקרה פה עם הנאום ההזוי של שר האוצר הוא רק הקצנה של תופעה שכיחה מאוד בקרב פוליטיקאים, שלא שמים קצוץ על מה שאנשי מקצוע, כלומר כלכלנים, אומרים להם. מה שמעניין את הפוליטיקאי הממוצע הוא בסך הכל להיבחר בשנית ובשביל זה סביר להניח שהוא מעוניין לרצות קבוצות לחץ בעלות עוצמה, בין אם הדבר טוב לציבור או בין אם לאו. אותו פוליטיקאי פלוני גם רוצה למצוא חן בעיני הציבור על ידי קידום של מדיניות פופולרית, או סתם על ידי קידום של דברים שנשמעים טוב, כמו שעשה למשל שבוע שעבר ח"כ זבולון כלפא מן הבית היהודי, שביקש להכניס את פערי התיווך בחקלאות לפיקוח.

כמובן שמדובר בהצעה הזויה ודיברנו כבר פה בעבר בהרחבה על הנזקים שפיקוח על המחירים יוצר, אבל למי זה משנה? העיקר "לעשות", שישמעו על אותו פוליטיקאי פלוני בתקשורת ובקרב המצביעים הפוטנציאליים, ולעזעזאל עם התוצאות הכלכליות במציאות ואם הורסים את המדינה בדרך. הרי העיקר "להתקדם", לא כן?

בקיצור, אם שר האוצר מתבטא בצורה כל כך פתטית או לא חושש לגלות לעין כל שהוא לא מבין כלום ולא מתבייש בזה ואפילו חושב ככל הנראה שזה יתרום לפופולריות שלו, אז ממה מתפלאים? צריך להגיד את האמת, והיא שיש אחריות לציבור הבוחרים עצמו. נכון שזה לא מנקה מאחריות את הפוליטיקאים אבל מצד שני, אנחנו חיים בדמוקרטיה: אם רוצים שהמצב הכלכלי ישתפר פה, אנחנו חייבים להראות את הדלת למי שלא עושה את מה שצריך.

בתחום הכלכלי, מדברים הרבה על יוקר המחיה ועל כך שהמשכורת בישראל נמוכה מאוד, ושני הדברים נכונים, אבל על מנת לשנות את שני הדברים האלה, יש לנקוט במדיניות של שוק חופשי שתוזיל את עלות המוצרים ותגדיל את הפריון במשק, שהוא הערובה היחידה לשכר גבוה. הדברים פשוטים למי שלמד כלכלה, וגם על זה דיברנו בהרחבה בעבר.

אין, לעולם לא היה ולעולם לא יהיה שום פתרון אחר לקידום המשק: צריך לנהל מדיניות של שוק חופשי, ועוד פעם חופשי. זה מה שהכלכלנים המקצועים באוצר מנסים להסביר לשרי האוצר באופן כללי ולשר האוצר הנוכחי בפרט, ושרי האוצר לא מבינים, או לא רוצים להבין, משום שיש להם ככל הנראה אינטרס שלא להבין.

הגיע הזמן שהציבור יתפקח ויגרום לכך שלפוליטיקאים יהיה אינטרס לקדם את הדברים הנכונים. אחרת פשוט נמשיך לדשדש.