בין שירות מילואים ביריחו לבניה בי-ם וביו"ש

כל פעם שאני שומע את שרת המשפטים לבני או שר האוצר לפיד מדברים על הבניה בירושלים, אני נזכר בשירות המילואים האחרון. דעה.

שלמה פיוטרקובסקי , ב' בחשון תשע"ה

דואגים למדינה היהודית? לבני ולפיד
דואגים למדינה היהודית? לבני ולפיד
צילום: פלאש 90

1. לפני כמה שנים יצא לי לעשות את ליל הסדר בערבות יריחו. הנסיבות היו שירות מילואים, המקום היה מוצב "נעם" הסמוך לעיר יריחו, והחברה היתה חברי לסוללת המילואים (אני תותחן, סוללה היא היחידה המקבילה לפלוגה).

כשהתכוננתי לסדר המחשבות לקחו אותי ליהושע בן נון, לבני ישראל שחצו את הירדן ומיד בכניסתם לארץ חגגו את חג היציאה מעבדות לחירות, ולסימליות העצומה שבסיטואציה היחודית הזו.

אולם הנחיתה על קרקע המציאות היתה קשה. תגבור צירים שנמשך עד שעה מאוחרת, סדר מהיר על מנת לאפשר למשמרת הלילה בעמדות והסיורים לא לפספס את אכילת האפיקומן, ובמיוחד מחשבות לא פוסקות על האשה והילדים שבבית.

ליל הסדר זה אולי החג המשפחתי ביותר, ואני, חייל מילואים עם שלושה ילדים בגיל חינוך, לא יכול לבצע את המצווה החשובה מכולן שנותרה לנו בלילה הזה: "והגדת לבנך".

2. הבוקר שמעתי את ציפי לבני מדברת על הבניה בירושלים, ופעם חוזרת שב וחזר הפזמון הקבוע אודות "העיתוי". זכותנו להתיישב במלוא רוחב ארצינו, השאלה היא רק מתי.

מדבריה ניתן היה להתרשם כי הבעיה היחידה היא העיתוי הארור, רק הוא לא בסדר. מתי פעם אחת תבנו בירושלים בעיתוי מתאים, למה תמיד לבחור עיתוי גרוע, למה?

3. פתאום נפל לי האסימון והבנתי את הטעות שלי. במקום לאשר את אותו צו מילואים שקרא לי להתייצב ולעשות את הפסח סמוך ליריחו, הייתי צריך לשלוח מכתב תגובה למג"ד בזו הלשון: "אני אשמח מאוד לעשות מילואים, אבל העיתוי שנבחר לא מתאים".

הייתי ממשיך ומספר על הסדר בבית, על ההורים של אשתי שחיכו לסדר איתנו שנתיים, על שלושת הילדים החמודים שמאוד רוצים את אבא בסדר פסח, ובכלל, המילואים שהם לא הבעיה, הבעיה היא העיתוי.

4. אם המג"ד היה שואל אותי, מתי העיתוי כן טוב, הייתי משיב לו את מה שיודע כל מילואימניק ותיק. אין זמן טוב למילואים. יש זמנים גרועים, וזמנים גרועים עוד יותר.

בחודש תשרי חגים, בחודש חשוון לחץ בעבודה, בכסליו חנוכה, בטבת חורף והאישה מתקשה להסתדר לבד, בשבט עדיין חורף, באדר פורים, בניסן פסח ובאייר יום העצמאות. בסיוון שבועות ובתמוז-אב-אלול חופש גדול, וזה באמת אסון. תמיד לא נוח, תמיד לא מסתדר, ואף פעם זה לא בא בזמן טוב.

5. למרות בעיית העיתוי, גם בליל הסדר תשע"ו ישבו לא מעט חיילי מילואים לסדר פסח רחוק ממשפחותיהם. כי "העיתוי" איננו מילת קסם.

יש דברים שאין להם עיתוי טוב, ולכן הם צריכים לקרות תמיד, כך הם המילואים וכך גם הבניה בירושלים וביו"ש. המרדף אחרי עיתוי מתאים הוא כיסוי דחוק מדי לחוסר הרצון לבנות, וכמו שאף מילואימניק לא שיגר את המכתב הדמיוני למפקדו, כך גם הגיע הזמן ששרת המשפטים ויתר שותפיה לדרך כמו שר האוצר יאיר לפיד יחדלו מלעשות שימוש בתירוץ הדחוק הזה.