טלפון סלולארי
טלפון סלולאריThinkstock

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין עורכת בימים אלה שימוע לעורכי הדין שעסקו בהליכי גביית "החובות" מאזרחים שרכשו לכאורה שירותי תוכן ומידע מחברת "איקיוטק".

במסגרת השימוע ביקשה ועדת האתיקה הארצית את התייחסותם של עורכי הדין למספר סוגיות שהועלו בעקבות פניות רבות שהתקבלו בוועדה, העוסקות בהתנהלות עורכי דין בהליכי הגבייה.

ועדת האתיקה הארצית ביקשה את התייחסות עורכי הדין לסוגיות בעייתיות שונות במסגרת הטיפול באותם "חובות".

בין השאלות שעלו בשימוע, מדוע במכתבי הדרישה לחייבים לא מצוינים השירותים המדויקים שניתנו ושמות החברות הספציפיות שנתנו את השירות, אלא הפנייה ל-9 שמות של חברות אפשריות בתוספת המילה "אחר"?

ועדת האתיקה הארצית ביקשה מעורכי הדין להסביר גם מדוע פסק הדין ת.צ 1860/09 עו"ד עמית זילברג נ' במרום מאפשר, לטענתם, את הליכי הגבייה שנעשו בפועל. ועדת האתיקה עיינה בפסק הדין הנ"ל והיא סבורה כי הנימוקים באשר לחוקיות הליכי הגבייה אינם מופיעים בו.

עוד נשאלו עורכי הדין על כך שפעמים רבות המשרד מסרב לספק אסמכתאות לקיום החוב, לפירוט השירותים שלכאורה ניתנו, לטיבם, לעצם ביצוע התחייבות ולחשבוניות שהוצאו ע"י הזוכה לכאורה ולא שולמו. במקביל לכך מודיעים לחייב כי יינקטו הליכים משפטיים לצורך גביית ה"חוב". נראה כי בכך פעלו עורכי הדין בניגוד לכללי האתיקה.

עוד עלה בשימוע, כי פעמים רבות נשלחו מכתבי דרישה לאנשים שמעולם מספרי הטלפון הנייד שצוינו לא היו בבעלותם. ועדת האתיקה ביקשה לדעת מהו הנוהל באשר לבירור מוקדם ביחס לקשר כלשהו בין ה"זוכה" ל"חייב" טרם שליחת מכתב הדרישה.