רצח רבין – השאלות הפתוחות

שאלות רבות ללא מענה סביב רצח רבין נערמו ב-19 השנים שחלפו מאז. ד"ר מילשטיין, מחבר הספר 'דרך רבין ומורשתו', עושה סדר.

שמעון כהן , י' בחשון תשע"ה

יצחק רבין ז"ל
יצחק רבין ז"ל
פלאש 90

במלאת 19 שנים להירצחו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מחבר הספרים 'דרך רבין ומורשתו', ההיסטוריון ד"ר אורי מילשטיין על השאלות הרבות שנותרו פתוחות וללא מענה מאז ליל הרצח.

בספרו הקדיש ד"ר מילשטיין פרק מיוחד לשאלות שעלו בעקבות הרצח. הוא עצמו, כך ניתן להבין, אינו מתומכי תיאוריות הקונספירציה, אך לטעמו השאלות העולות אינן מאפשרות לדחות את התיאוריות הללו בזלזול ובבוז כפי שיש המנסים לעשות אלא לדון בהן בכובד ראש.

השאלה הראשונה שמעלה ד"ר מילשטיין היא שאלת מעורבותו של אבישי רביב בפרשה. "השמפניה הזה", אומר מילשטיין, "עשה פרובוקציות עוד לפני כן. היה פיגוע וטענו שזה מתנחלים והתברר שזה הוא ואחרים שפעלו איתו ועוד אירועים דומים. התברר שאותו רביב לא סתם היה בשב"כ רק עוקב אחרי מתנחלים ואנשי ימין, שזה דבר טבעי וצפוי, אלא כזה שעשה פרובוקציות".

"אותו רביב היה מקורב לעמיר והטענה היא שהוא שהסית אותו לרצח. אם השב"כ מסית את עמיר לרצח דרך רביב זה מעורר שאלות...", אומר מילשטיין.

בדבריו הוא מציין כי קיימות שתי קונספירציות, הגדולה והקטנה. את דבריו הוא מייחד דווקא לזו הקטנה שטוענת כי בשב"כ לא תכננו לרצוח את רבין אלא "שיהיה כאילו ניסיון לרצח וזה יראה שהצליחו למנוע את הרצח הזה. הדבר יוכיח שהמתנחלים רוצים לרצוח ולכן אין להצביע עבורם", הוא אומר וכשהוא נשאל אם ליבת הטענה הזו היא שהשב"כ פועל למעשה בשירות הפוליטיקה, הוא משיב כי השב"כ בהחלט פועל בשירות הפוליטיקה שהרי "ראשי השירות נבחרים על ידי הפוליטיקאים. ראשי השירותים צריכים להיות בעלי מעלה כדי לא לשרת את הפוליטיקה, אבל יש גבול. אם בעבר האשימו את המתנחלים במה שעשה רביב הרי שהיו שותפים לזה היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה בית המשפט ועוד. אלו הגורמים שהיו צריכים למנוע את המעשים הללו", הוא אומר ומזכיר בכלל המעשים הללו את "השבעת" ארגון אי"ל שנועדה לאיים על מי שיפגע בהר הבית, אך בפועל התברר כי מי שעומד מאחוריה זהו אבישי רביב בלבד בשירות השב"כ.

"כל זה מחזק את הקונספירציה הקטנה. מתקשר לכך עניין ה'סרק סרק'. אני חושב שזו הייתה אישה ואני חושב שאני יודע מי היא הייתה. לא אנקוב בשמה, אבל אם זה נכון גם היא מישהי מהמערכת שפתאום צעקה". עוד מזכיר מילשטיין את עניין הצילום שביצע רוני קמפלר, "פתאום מישהו מצלם, מישהו שבהתחלה לא ידעו עליו ואחר כך התגלה. למיטב ידיעתי אותו אחד עבד במשרד במבקר המדינה האחראי על השב"כ", אומר מילשטיין. "זה לא סתם שהוא צילם. הוא עלה על גג של בית, הוא התמקד בעמיר, הסרט נעלם וכו'".

עוד הוא מוסיף ומציין כי העובדה שבית המשפט וועדת החקירה לא נתנו תשובות לדברים הללו ולאחרים על אף שלרבים מהם היה קל באופן יחסי לתת מענה "גם זה מעלה שאלות. זה מחזק את הטענה שהמשפט וועדת החקירה היו הצגה".

שאלה נוספת שמזכיר מילשטיין טמונה בעברו של יגאל עמיר ש"היה מאבטח בחבר המדינות, כלומר קיבל הכשרה בשב"כ להיות מאבטח. זה מעלה שאלה מעניינת. אף אחד לא הפריע לו כשהוא הסתובב באזור הסטרילי. השאלה עולה בייחוד כשידוע שהוא היה קשור לשב"כ וחבר לרביב, כלומר שהכירו אותו", אומר מילשטיין ומזכיר את ההשערה ולפיה באקדחו של עמיר אכן היו כדורי סרק אך אחיו שעסק כתחביב בכדורי אקדח החליף לא את הכדורים, אולי שלא בידיעתו, לכדורי הולופויינט.

"יש כמה דברים קשים: עמיר ירה, התפקיד של המאבטחים הוא להרוג אותו מיד. כאן הוא ירה שלוש יריות, למרות שיש טענה שאחת היריות היא של שוטר שפספס אותו וזו הירייה השלישית שפגעה ברבין, זו הירייה שמציגים תומכי הקונספירציה. העובדה היא שלא ירו בעמיר. אם הוא ירה ירייה אחת שלא פגעה ברבין באופן קריטי היו הורגים אותו וכך היו מונעים את ירי ההמשך של שתי היריות הנוספות. זו שאלה שאין עליה פתרון".

"הדבר השני הוא המרחק לבית החולים שנמצא במרחק של דקה נסיעה בעוד רבין הובהל לביה"ח אחרי 20 דקות. הזמן שאדם מגיע לביה"ח הוא קריטי. אם הייתה כאן רשלנות אז זו רשלנות פושעת" אומר מילשטיין ומציין כי "יש עדויות שאנשים ראו את הרכב שלא נסע ישירות לאיכילוב וראו אותו ברחוב בן יהודה. מה הוא עושה שם?".

ממשיך ד"ר מילשטיין ושואל: "נניח שאכן יגאל עמיר הוא שרצח את רבין. הוא בן אדם ואנחנו בעידן הומניסטי ודמוקרטי, ורצח של רה"מ לא מזוויע יותר מרצח נערה. עשו לו משפט אבל הוא מכור. לא נשאלו שאלות בליסטיות ואחרות שיכולות היו להעלות ספקות. נתנו לתביעה לשאת נאומי רטוריקה והתביעה כמעט ולא הגיבה", הוא אומר ומיד מוסיף שאלה עקרונית: "מה פתאום עושים לו חוק מיוחד? רצחו והתנקשו בנשיאים וראשי מדינות ברחבי העולם, אבל למה עשו חוק שלא ישתחרר לעולם? זה דבר שאין לו הסבר. אם עושים הבחנה בין הימין לשמאל הרי שהשמאל מתהדר בהומאניות ואם אתה הומאני כלפי רוצחים פלשתיניים למה עמיר צריך לשבת כל החיים? כאן לא רק שהוא יישב בכלא כל החיים אלא שאי אפשר להיפגש איתו. תנו לעיתונאים ואחרים להיפגש איתו, לשמוע את גרסתו, להבין למה עשה מה שעשה, מה הניע אותו וכו'. כאן שמו אותו במקום מבודד ואסרו ליצור איתו קשר. זה מעלה חשד שיש כאן הרבה דברים שרוצים להסתיר".

מילשטיין מציין כי יעד ההסתרה יכול להיות רצון להסתיר את רמתו הנמוכה של תפקוד השב"כ. "חשיפת הביזיון הזה לא מסכן את ביטחון המדינה", הוא קובע ואף מחריף ואומר כי דווקא חשיפת הרמה הלקויה של תפקוד זה יביא להגברת הביטחון ולתפקוד טוב יותר. כיוון שכך אין עילה להסתיר את הדברים. "ההתנהגות מול עמיר מלמדת שרוצים להסתיר דברים אחרים, ואלו שאלות שאין להן תשובה".

באשר לשאלות שעלו בעקבות ניתוח המסמכים הרפואיים שליוו את קליטתו של רבין בבית החולים, של ניתוח גופתו ושל סיכום הטיפול בו, אומר ד"ר מילשטיין כי הדברים אמנם פורסמו והם מעלים לא מעט שאלות, אך הוא באופן אישי מתייחס אליהם כקורא וכצרכן ולא כמי שמבין בתחום הרפואי ולכן הוא אינו מרחיב את הדיבור אודותיהם.

"אם אני מסכם את כל פרשת רצח רבין. היא מלמדת כמה דברים יסודיים – מערכת הביטחון, השב"כ, מתפקדת ברמה נמוכה מאוד והאחראי לכך הוא ראש הממשלה רבין". זאת בשל היות השב"כ נתון תחת אחריותו הישירה של ראש הממשלה. "אם היה נפגע פרס ולא רבין היה צריך לפטר את רבין. בנקודת מבט זו האחריות לרצח היא על רבין על עצמו. אנשים לא מוכנים לשמוע דברים כאלה, אבל הלקח הוא שאתה לוקח אנשים ביכולת נמוכה ושם אותם בראש מערכת הביטחון ואז הם מתפקדים גרוע ויש לכך תוצאות גרועות כמו שהיו לעוד הרבה אירועים תוצאות גרועות. גם אם הייתה קונספירציה קטנה זה מצביע על מערכת ביטחון לקויה".

"פרשת רבין היא סימפטום. הוא נוצל על ידי מפלגות השמאל וזה טבעי. הבעיה היא שלא מבינים שהמערכת מאוד לא יעילה. אם היא משיגה מטרות זה נעשה במחיר גבוה מאוד. עבור האויב המחיר חשוב יותר ובעניין המחיר שאנחנו משלמים הערבים מנצחים אותנו, ואת זה צריך למנוע".