הפתקים הקרועים של עגנון וכתב ידו של הרמב"ם

תערוכה חדשה בירושלים מציגה כתבי יד נדירים של הרמב"ם, עגנון, ק.צטניק, קפקא, ניוטון ונעמי שמר.

שמעון כהן , י"ב בחשון תשע"ה

הפתקים של עגנון. ניצלו ברגע האחרון
הפתקים של עגנון. ניצלו ברגע האחרון
הספרייה הלאומית

לקראת התכנסותו של הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית נפתחה בבניין הספרייה תערוכה צנועה אך מיוחדת מאוד מאוצרותיה. מדובר ב"פנינים ויהלומים" כהגדרת האוצרים, המייצגים את העושר התרבותי הטמון בארבעת תחומי הליבה של הספרייה: יהדות, ישראל, האיסלאם והמזרח התיכון ומדעי הרוח הכלליים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ראש אגף האוספים בספרייה ואחד מאוצרי התערוכה, ד"ר אביעד סטולמן, המספר על המוצגים הנדירים שייחשפו לתקופה קצרה לעיני הציבור הרחב.

ד"ר סטולמן מספר על כתב יד של התנ"ך מהתקופה שקדמה לגירוש ספרד שיוצג בתערוכה כמו גם כתב ידו של הרמב"ם עצמו לפירוש על המשנה "זה אולי הפריט המעניין ביותר. הרמב"ם בעצמו כתב את הדברים. זהו העותק האישי שלו. זה דבר שחובה לראות אותו. לא דבר שמוצאים בכל יום".

בין המוצגים בתערוכה המיוחדת ניתן למצוא את כתר דמשק משנת 1260 המאויר בקישוטי מיקרוגרפיה עדינים.

בנוסף מוצגת מחברת לימוד העברית של פרנץ קפקא, חיבור של מרטין בובר 'אני ואתה' בכתב ידו, שירה של עגנון, חיבורים של ק.צטניק ועוד.

על כתב היד של עגנון מספר סטולמן כי "אנחנו מציגים את כתב היד של 'שירה', הסיפור שאותו עגנון לא זכה להוציא לאור ולצד כתב היד אנחנו מציגים קרעים שעגנון שירבט, דיאלוגים מתוך 'שירה'. הוא היה נוהג לקרוע אותם ובנו הצליח להציל אותם לפני שהוא זרק אותם לתנור".

על העותק הנדיר של ק.צטניק הוא מוסיף ומספר: "קצטניק כתב כשהיה בחור ישיבה את 'שניים ועשרים', עשרים ושניים שירים שהוא חיבר. לפני חמש עשרה שנה ק.צטניר הגיע לספרייה וביקש את הספר. הוא קיבל אותו ויותר מאוחר הוא החזיר אותו קרוע וחתוך עם מכתב שבו הוא כתב שבעיניו העולם הזה אינו קיים ולכן אין זכות קיום. הוא עשה כך בספרייה בוושינגטון", מספר סטולמן ומציין כי ככל הנראה קצטניק עבר בסיפריות והשמיד את העותקים של הספר באופן שיטתי כך שהעותק שנותר בידי הספרייה הפך לעותק נדיר ביותר.

"פריט מדהים נוסף בתערוכה הוא פריט שנכתב על ידי אייזיק ניוטון שבו אנחנו רואים את ניוטון כותב עברית. הוא כתב את הפסוק 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ניוטיון ניסה לחשב את הקץ על פי החישובים הנוצריים וטען שלשם כך הוא צריך להבין את נבואת יחזקאל ולשם כך קרא ברמב"ם ובמפרשים ובין השאר כתב את הדברים כדי להבין את הכתוב בספר יחזקאל".

"פריט מרגש נוסף הוא שירה של נעמי שמר 'ירושלים של זהב'. יש בידינו היומן שלה, יומן שנת 67' שבאלפון שבו היא הוסיפה את הבית הרביעי 'חזרנו אל בורות המים', רואים איך היא מתקנת, מוחקת ומתקנת".

הפריטים הנדירים הועלו מכספות הספרייה ויוצגו בחדר מיוחד בו נשמרת טמפרטורה נמוכה מאוד על מנת לשמור על הפריטים. ד"ר סטולמן מציע למבקרים להגיע בלבוש חם לביקור הנדיר.

בהמשך הדברים נשאל סטולמן אם הגונה בעיניו הצגתם של פריטים ספרותיים שהכותב עצמו ביקש להשמיד ולהסתיר מעין כל. סטולמן מזכיר כי שאלות ברוח זו הועלו לא מעט בעבר. "שאל את השאלה הזו מקס ברוד כאשר הוא טיפל בעיזבון של פרנץ קפקא שביקש ממנו לשרוף את כל כתביו. הוא דן ב'המשפט' בשאלה כזו. גם בספרות השו"תים דנו ברבנים שאמרו שיש לשרוף ולהשמיד את ספריהם ולמרות זאת ההכרעה הייתה שאם החומרים הללו כתובים צריך לפרסם אותם. תאר לך שיימצא ספר הלכתי חשוב גנוז של הרב עובדיה יוסף. האם יהיה נכון לגנוז או לפרסם? אני סבור שכארשר מדבור בחומר בעל ערך מדעי תרבותי רב יש להכריע לטובת פרסום הדברים".

"זו הזדמנות חד פעמים לראות פריטים שגם אנשי הספרייה לא רואים אותם", ממליץ ד"ר סטולמן.

הפריטים בתערוכה כוללים גם מפה עתיקה במיוחד מהמאה ה-15 לצד המפה הגיאולוגית הראשונה בישראל מסוף המאה ה-19 ועוד. עוד ניתן לראות בתערוכה אלמנטים נוצריים ומוסלמיים בהם ספר הפשטיתא - תרגום ארמי ארי של המקרא שהוא למעשה התרגום הנוצרי לתנ''ך ולברית החדשה, כך גם קוראן קדום, גם הוא בכתב יד מקורי, המביא פרשנות סונית לקוראן שנכתב דווקא ע''י סופר שיעי.