הכנסת לבג"ץ: העונש לזועבי - מידתי וסביר

"התבטאויות אלה, במיוחד בהקשר בו נאמרו, מהוות הפרה של חובת הנאמנות החלה על כלל חברי הכנסת", נטען בתגובה לעתירת זועבי.

חזקי ברוך , י"ג בחשון תשע"ה

מוגנת. ח"כ זועבי
מוגנת. ח"כ זועבי
פלאש 90

הכנסת הגישה את תגובתה לעתירה שהגישה חה"כ זועבי כנגד החלטת ועדת האתיקה להרחיקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך שישה חודשים (למעט השתתפות בהצבעות).

כזכור, ההחלטה התבססה על שתי התבטאויות של חה"כ זועבי מן החודשים האחרונים:

הראשונה - ההתבטאות באשר לחוטפי שלושת הנערים – אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער ז"ל ("הם לא טרוריסטים ... גם אם אני לא מסכימה איתם ... הם אנשים שלא רואים שום פתח לשנות את המציאות שלהם, והם נאלצים להשתמש באמצעים האלה. עד שישראל תתפכח קצת עד שהאזרחים של ישראל, החברה בישראל, תתפכח קצת, ותראה את הסבל, תרגיש את הסבל של האחר") אשר נאמרה בעת שגורלם של הנערים עדיין לא היה ידוע.

השנייה - הקריאה להפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל והתנגדות עממית כלפי ישראל שנכתבה בעיצומה של הלחימה בעזה ("עלינו ... להצהיר על התנגדות עממית במקום התיאום הביטחוני, ולהטיל מצור על ישראל במקום לנהל משא ומתן איתה").

בעתירה טענה חה"כ זועבי כי ועדת האתיקה אינה מוסמכת להטיל על חבר כנסת סנקציות בגין הבעת דעותיו הפוליטיות, וכי בכל מקרה הסנקציות שהוטלו עליה הן בלתי מידתיות ומפלות ביחס למקרים אחרים שנדונו בוועדת האתיקה.

בתגובת הכנסת שהוגשה באמצעות היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון ועו"ד ד"ר גור בליי, נטען כי לוועדת האתיקה יש סמכות להטיל סנקציות אתיות גם על התבטאויות פוליטיות של חברי כנסת שנעשות במילוי תפקידם, דווקא משום שהם אינם נושאים באחריות אזרחית או פלילית על התבטאויות אלה בשל חסינותם.

בתגובה מודגש כי למרות שיש לוועדת האתיקה סמכות להטיל סנקציות מסוג זה, עמדתה העקבית היא שיש להימנע ככל הניתן מהגבלת חופש הביטוי הפוליטי והאידיאולוגי של חברי הכנסת. בהתאם לכך, לאורך השנים, ועדת האתיקה דחתה תלונות וקובלנות רבות שעניינן התבטאויות פוליטיות של חברי כנסת, ובהן קובלנות רבות נגד חה"כ זועבי עצמה.

עם זאת, ועדת האתיקה סברה שנוכח האופי החריג של שתי ההתבטאויות הנדונות והעיתוי שבו הן נאמרו – יש הצדקה להטיל סנקציה חריפה על חה"כ זועבי.

בתגובה מובהר כי התבטאויות אלה, במיוחד בהקשר בו נאמרו, מהוות הפרה של חובת הנאמנות החלה על כלל חברי הכנסת, ואינן עולות בקנה אחד עם טובת המדינה לה מחויבים חברי הכנסת על-פי הכללים, אף לא בפרשנות הרחבה ביותר שניתן לתת למונח זה. לעניין הסנקציה שהטילה הוועדה, נטען כי בהתחשב בחומרת ההתבטאויות, בעיתוי בו נאמרו ובעובדה שכמחצית מתקופת ההרחקה חלה בתקופת הפגרה, הרי שהעונש הוא מידתי וסביר.