רעיית הנשיא: גם לי יש מוגבלות

רעיית נשיא המדינה אירחה את עמותת אקי"ם, "הקושי הגדול של מי שיש לו מגבלה, הוא ההתמודדות עם החברה האדישה והעיוורת למגבלותיו".

חזקי ברוך , ט"ז בחשון תשע"ה

נחמה ריבלין עם ילדי אקי"ם
נחמה ריבלין עם ילדי אקי"ם
צילום:

רעיית נשיא המדינה, נחמה ריבלין, אירחה היום (ראשון) את חברי והנהלת עמותת אקי"ם לאירוע בו חשפה העמותה את מדד ההכללה הבוחן את יחסה של החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות שכלית.

מהדו"ח עולה כי חל שיפור בעמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לעומת השנתיים שקדמו, כאשר יותר נשאלים הביעו דעות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לעומת המדדים מהשנים הקודמות.

רעיית הנשיא המדינה, שקיבלה לידיה את הדו"ח מיו"ר אקים עמי אילון, התייחסה בדבריה לחשיבות שילובם של בעלי מוגבלויות בחברה והדגישה כי זו היא ההתמודדות המשמעותית של המוגבלים שכלית.

"אסור לתת, לצבע העור, לגוון, לאופן שבו אנחנו נראים, ללקויות ולמוגבלויות השונות שלנו, להסתיר את האדם שבתוכנו. תמיד נזכור, שמבעד לכל השכבות, פועם לב, לב אוהב, לב שרוצה לחבק, ורוצה לתת חיבוק. לב שרוצה שנפגוש אותו, כמות שהוא, בלי מחיצות מיותרת. החברה, איננה מתמודדת עם מגבלותיה, או גבולותיה, עם כל אותם מכשולים, נראים ובלתי נראים, שהיא מעמידה בדרכם של בעלי המוגבלויות. הקושי הגדול העומד בפני מי שיש לו מגבלה, איננו בהכרח ההתמודדות עם המגבלה, אלא ההתמודדות עם החברה, האדישה והעיוורת למגבלותיו. ולמרות הכל, אני רואה אתכם ואני לא אומרת נואש".

הגברת ריבלין הדגישה, "כולנו בעלי מוגבלויות, גם לי יש מוגבלות. למדתי להשלים ולהכיר בכך, שככל הנראה, לא אהיה ספורטאית מצטיינת, כמו שרית. וגם לא אתחרה עם רעות, ריקי או ליטל היפה, בריצה. לא כי אני אפסיד, אלא בגלל שאני לא יכולה", אמרה הגברת ריבלין לאחר שפגשה את ליטל גרבולסקי, הדוגמנית, את ריקי מניר, שחקנית תאטרון ואמנית, את רעות כהן, אזרחית עובדת צה"ל ואת שרית קורח, ספורטאית ומדליסטית ברכיבה על אופניים, כולן בעלות מוגבלויות כאלה ואחרות".

בסיום דבריה פנתה הגברת ריבלין ישירות אל המעסיקים והמעבידים במשק לשלב במקומות העבודה בעלי מוגבלויות, ואמרה: "ישנם גופים עסקיים וציבוריים שעושים עבודה נפלאה, בשילובם של בעלי מוגבלויות ולקויות מכלל הסוגים, והשילוב המוצלח הזה רק מוכיח שאפשר להמשיך ולשלב והשמיים הם הגבול."

יו"ר אקים עמי אילון נשא גם הוא דברים ואמר: "להיות שונים זה מזה, זוהי הברכה הגדולה ביותר שנתברכה בה האנושות. זוהי הדרך היחידה להבין את המשמעות של כבוד האדם באשר הוא אדם, ללא קשר לשפתו, תרבותו, דתו, מוצאו או צבע עורו. ללא קשר למגבלותיו הפיזיות, הנפשיות או השכליות. האדם באשר הוא האדם. אך ראוי שנזכור שהמסר המרכזי במדד, החוזר מידי שנה: מי שפוגש אדם עם מגבלה שכלית ומכיר אותו, מפחד פחות. ועמדותיו, הופכות לחיוביות יותר, משתנות לטובה. רק מי שפוגש את אנשינו ומכיר אותם, יכול לראות את הטוב שבהם ולא את מגבלותיהם".