חושך הביטוי

הצעות חוק רבות ניסו לקדם את סינון האינטרנט אך שבו ונהדפו בשם חופש הביטוי. כעת מסתמנת פריצת דרך חדשה שתוביל לניקוי רחובות הרשת.

ארנון סגל , כ"ז בחשון תשע"ה

הצפת המידע מחייבת סינון
הצפת המידע מחייבת סינון
איור: אלחנן בן אורי

הרבה מאוד תלאות עבר החוק לסינון אינטרנט, ועדיין לא בא לציון גואל. מתברר שיש מי שמוכנים לעשות פשוט הכול בכדי לוודא שכל ילד קטן יוכל לצפות באינטרנט בחופשיות בכל תועבות העולם הזה. גורמים רבי–עצמה נשכבים בעניין הלא קדוש הזה על הגדר ומצליחים לגרום לעולם הפוליטי בישראל להירתע פעם אחר פעם מלהעביר חוק להגבלת הצפייה באינטרנט.

באירופה ובארצות הברית, חשוב לדעת, דווקא קיימות הגבלות מסוימות על האינטרנט. תמונות קשות של ילדים, למשל, נחסמות גם כשהן מופיעות באתר לגיטימי לחלוטין כדוגמת ויקיפדיה, אבל בארץ הקודש כל אדם רשאי לגלוש לכל אתר בלי שום חסימה ממשלתית, ויהיה זה אתר שמשדר אלימות קשה או עבריינות מטורפת ככל שיהיה.

"לא נהיה כאיראן", מתלהמים הגורמים המתנגדים לחוק, ומתעלמים מההבדלים הפעוטים שבין חסימת אתרים של מתנגדי משטר באיראן, בקובה ובסין, ובין חסימת תכנים שליליים שמערערים את יסודות כל היקר לנו. בצרפת ובגרמניה, למשל, נהוג לחסום את הגישה לאתרים נאו-נאציים. האם גורמים ליברליים ישראליים יתנגדו גם לכך?


 "במדינת ישראל, המבקשת למצב עצמה כמדינה מערבית נאורה, לא תיתכן חשיפה בלתי מבוקרת לחומרים המתארים נשים כקבוצה של אובייקטים לניצול וסיפוק מיני גרידא. לפורנוגרפיה השפעה שלילית על תחושת הערך העצמי והקבלה החברתית של האינדיבידואל".

סוללה של חברי כנסת ניסתה בשנים האחרונות להעביר חוק שיסדיר את הגבלת הגלישה באינטרנט באופן מרחיב או מצמצם, ועד כה כולם כשלו. האחרונות בעניין הזה הן ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) וח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד), שהצליחו להעביר לפני כשנה בקריאה טרומית חוק שיחייב את ספקיות האינטרנט להציע ללקוחות אפשרות סינון אינטרנט חינמית. תמנו-שטה מקווה להעביר במושב החורף הנוכחי של הכנסת את החוק בקריאה שנייה ושלישית.

אפילו הצעת החוק הפושרת הזו, יש לדעת, נתקלת בהתנגדות עזה. הצעה קודמת של תמנו-שטה, שביקשה לקבוע את הסינון כבררת מחדל לכל לקוח אלא אם יבקש אחרת בכתב, נפסלה בידי ועדת השרים לחקיקה אחרי שגורמים ליברליים חוללו בעניין הזה סערה.

הח"כיות מנמקות את הצעת החוק דווקא בצורך לשמר את הקִדמה בארץ: "במדינת ישראל, המבקשת למצב עצמה כמדינה מערבית נאורה, לא תיתכן חשיפה בלתי מבוקרת לחומרים המתארים נשים כקבוצה של אובייקטים לניצול וסיפוק מיני גרידא. לפורנוגרפיה השפעה שלילית על תחושת הערך העצמי והקבלה החברתית של האינדיבידואל". בנימוקים לחוק צוין עוד שעל פי מחקרים כ-60% מהילדים בישראל בגילאים 9 עד 15 גולשים באתרים פורנוגרפיים.

את ההצעה הראשונה בעניין הזה הגיש ח"כ אמנון כהן מש"ס כבר לפני שמונה שנים, הצעה שעל פיה יחויבו כל גולשי האינטרנט להודיע אם ברצונם שספקית האינטרנט תפעיל סינון על אתרי האינטרנט, וללא הודעה זו לא יקבלו גישה לאינטרנט. בנוסף, על פי ההצעה רק בגירים יוכלו למסור הודעה על אי-רצונם בסינון תכנים. כהן אף זכה לתמיכת ממשלת ישראל בהצעתו והיא אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת כעבור שנתיים, ואולם הדיונים בחוק הופסקו עם התחלפות הממשלה ובחירת ועדת שרים חדשה שהודיעה שתתנגד לחקיקה בעניין. הערכה רווחת הייתה שגם לו היה החוק הזה מתקבל סופית בכנסת הוא היה נפסל בידי בג"ץ בטענה של פגיעה בחופש הביטוי.

ההתנגדות להצעתו של ח"כ כהן - מתוך הקואליציה ומחוצה לה, מתוך הכנסת ומחוצה לה - הייתה עזה. זו למשל ההודעה ששיגרה ח"כ שלי יחימוביץ' בבוקר ההצבעה בעניין במליאת הכנסת: "חוק האינטרנט של ש"ס העולה היום הוא חוק חשוך אשר יחסום את האינטרנט בישראל בדומה לנהוג בסוריה וייצור רשימות שחורות של מי שייאלצו להזדהות כדי להוריד חסימה. החוק הוא חלק ממסע הקניות של ש"ס בדרכה החוצה מהממשלה והוא יכתים מי שיצביע בעדו. הצבעתי נגדו בוועדת הכלכלה ואעשה כך גם במליאה".

הצעות חוק שדווקא כן התקבלה (בשנת 2011) הייתה זו של ח"כ אלכס מילר מ'ישראל ביתנו', הקובעת שספקי האינטרנט יהיו חייבים ליידע מנויים על אתרים בעייתיים ועל הדרכים להימנע מהם בהתאם לתקנות שיקבע שר התקשורת. לפני יותר משנתיים אישר שר התקשורת דאז, משה כחלון, תקנות לחוק שעל פיהן ספקיות האינטרנט יחויבו להציע את התכנה חינם אין כסף. אולם החוק הזה לא הביא לתוצאות המקוות. התוצאה הייתה בסך הכול עלון המצורף לכל כרטיס סים או מחשב הנמכר בחנויות, המסביר על דרכי הסינון רק למי שמאוד מאוד מעוניין בו. היה ברור שיש צורך בחוק נוסף.

מחדל, בררת מחדל

הסבר להתנגדות לחוק הקיים של תמנו-שטה, מועלם ולוי-אבקסיס אפשר לקבל למשל באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. מאמר שדן בהצעת החוק של כהן קובע: "לכאורה ההצעה צנועה מאוד – היא קובעת רק בררת מחדל; שהרי כל אדם בוגר זכאי לבקש (לדרוש) להסיר את ההגבלה. אמנם, הניסיון מראה שלעתים קרובות אנשים לא משנים את בררת המחדל. בהקשר זה, בררת המחדל משמעותית במיוחד, שכן אנשים עלולים להירתע מבקשה להסיר את ההגבלה מתוך חשש שהדבר יוליך להכללה שלהם ברשימה של חובבי אלימות, הימורים או 'תועבה'".

הרב יניב חניא, דמות העומדת מאחורי ניסוח כמה מהצעות החוק המדוברות, מספר על התנגדות קשה ביותר שהוא נתקל בה בעניין מנימוקי אידיאולוגיה חילונית-קיצונית: "קיים פחד אימים בציבור החילוני מהחוק הזה. איגוד האינטרנט הישראלי, למשל, הגוף היחיד בישראל המורשה למכור דומיינים [=שמות אתרים ברשת האינטרנט], מקדיש על פי הכתוב באתר האינטרנט שלו חלק מהכנסותיו למאבק נגד חוק סינון האינטרנט. ח"כים פוחדים פחד מוות מהחוק ולכן נראה שאין סיכוי להעביר חוק רציני בעניין מעבר לחוק של ח"כ מילר שמחייב ליידע את הציבור על אפשרויות הסינון". 


הרב יניב חניא: "התקווה שלנו נתלית בעובדה שדווקא בבריטניה עומדים להעביר חוק שיחייב סינון כבררת מחדל, ואולי הח"כים כאן יראו בבריטים דוגמה לחיקוי"

70% דורשים סינון

"אמנם את החוק הקיים אוכפים בצורה יפה", מסביר הרב חניא. "שר התקשורת ארדן כבר הטיל כמה קנסות על ספקיות שהסתירו את אפשרות הסינון מלקוחות שדרשו זאת. עם כל כרטיס סים שרוכשים מקבלים עלון שמסביר את הסכנות שבאינטרנט, אבל זו כמובן בדיחה. אין לזה שום משמעות מבחינת ההורים. החוק שהתקבל הוא ככלל חסר משמעות, וגם בולם את החוק שבאמת צריך לקדם בעניין הזה, מכיוון שכאשר קיים חוק אי אפשר להגיש חוק אחר באותו עניין במשך זמן מסוים.

התקווה שלנו נתלית בעובדה שדווקא בבריטניה עומדים להעביר חוק שיחייב סינון כבררת מחדל, ואולי הח"כים כאן יראו בבריטים דוגמה לחיקוי. בנוסף, קיים סקר שערכה מינה צמח וגילה ש-70% מהציבור מעוניינים בסינון 'נוקשה'. 55% מהחילונים תמכו בו, אחריהם המסורתיים עם 75%, ובקרב דתיים וחרדים נרשמה תמיכה של 90%. כשדיברתי על כך עם השר כחלון הוא טען שלדעתו אחוזי התמיכה בסינון בקרב הציבור גבוהים עוד יותר וקרובים לתשעים אחוזים. אך הסיכוי של חוק נוקשה כזה לעבור היום הוא אפסי", משוכנע הרב חניא. "אפילו הש"סניקים כבר מפחדים לנסות זאת".

יחזקאל שטלצר מארגון 'שמור עיניך' מרבה לעסוק במניעת פורנוגרפיה ובהסברת נזקיה. בשנים האחרונות הוא עסוק מאוד ביצירת לובי פרלמנטרי חזק לעניין הזה, ועומד בקשר עם חברות הכנסת המדוברות. מטבע הדברים הוא מברך על הצעת החוק, אך לא משוכנע שהיא תצלח את נתיב הייסורים בדרך לכניסה הסופית לספר החוקים של מדינת ישראל. את ההתנגדות להצעות הסינון השונות הוא מנמק בעיקר בחוסר מודעות ומעורבות ציבורית בנושא הזה, ולא כל כך בזדון מכוון של בעלי אינטרסים. שטלצר מרבה לתאר את בעיית הפורנוגרפיה כהתמכרות הדומה לזו הנגרמת מנטילת סמים קשים. בידיו הוכחות לכך ממחקרים שונים שנעשו בעניין.

ח"כ פנינה תמנו-שטה, מציעת החוק, אופטימית הרבה יותר מהדוברים הקודמים ביחס להצעת החוק הנוכחית. ועדת השרים שאישרה את החוק שלה ושל שותפותיה אמנם הציבה אולטימטום והתנתה את העברת החוק בכך שלא תהיה בו בררת מחדל של סינון, אך לאחרונה נפגשה תמנו-שטה עם שר התקשורת ארדן והשניים
ח''כ פנינה תמנו-שטה: גם המשך המצב הקיים בהעדר כל חוק בעניין הוא בעיה בעיניי. ילדים ממשיכים להיות ניזוקים. עדיף לעשות חצי דרך מאשר לקפוא על השמרים עד להעברת החוק המלא. צריך להתקדם ולחשוב איך מחנכים ודואגים לילדים.
הגיעו לפשרה שהציעה הח"כית: הספק יחויב לשאול את הלקוחות בטרם התחברות אם הם מעוניינים בחסימת אתרים בעייתיים אם לאו.

"כאשר ברגע ההתקשרות לספק אינטרנט שואלים אותך אם תהיה מעוניין בחסימה אתה מוכרח להרהר בעניין", מנמקת תמנו-שטה את הצעתה. "רציתי אמנם שהחוק יחייב בררת מחדל, אבל מכיוון שוועדת השרים לחקיקה מתנגדת לכך בתוקף, אני מעדיפה להתקדם בינתיים לפחות חצי מהדרך ולא להניח לחוק ליפול לגמרי".

ויחד עם זאת היא מוסיפה: "הפחד של השרים בוועדה מלחסום אתרים הוא פחד לא ברור ובא על חשבון הילדים שלנו. ברור שהחלופה הזו טובה הרבה פחות מחסימה כבררת מחדל, אם האתרים השליליים היו חסומים לגמרי והיו חייבים להקליד מספר כרטיס אשראי וכדומה כדי להיכנס אליהם זה היה עדיף בעיניי.

''ברגע שאי אפשר להגיע למצב הזה והחוק יכול ליפול לחלוטין, שאלתי את עצמי איך אפשר בכל זאת לגרום לציבור להיות פעיל יותר בעניין הזה. להכריח אותו להחליט בעניין, זה דבר שיביא להתקדמות משמעותית. אני מקווה שבמושב החורף הנוכחי נצליח להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית".

לדעתך החוק יעבור?

"בעזרת ה'. אני אעשה כל שביכולתי אבל לא הכול תלוי בנו".

ומה תהיה עמדת חברי הכנסת מהבית היהודי אם וכאשר תובא הצעת החוק להצבעות נוספות במליאה? דובר 'הבית היהודי' פינחס וולף מוסר: "אני מפנה את תשומת לב הקוראים לכך שחברת הכנסת שולי מועלם מהבית היהודי הייתה שותפה מלאה בהגשת הצעת החוק המדוברת. כמעט מיותר לומר שהסיעה כולה מגבה אותה במאמציה ותתמוך בהצעה כאשר תובא להצבעות נוספות במליאת הכנסת".

פורסם לראשונה בעולם קטן לרכישת מנוי לחצו כאן