חוק הלאום: למה לימור לבנת יצאה מהחדר?

שרת התרבות הודיעה לשרים כי היא מתנגדת לחוק בגרסתו של ח"כ אלקין ודרשה להצביע רק על עקרונות החוק. בקשתה נדחתה ולבנת עזבה.

עדו בן פורת , א' בכסלו תשע"ה

לבנת. הגיע הזמן לעשות מעשה
לבנת. הגיע הזמן לעשות מעשה
פלאש 90

שרת התרבות והספורט לימור לבנת (הליכוד) היתה השרה היחידה מהמחנה הלאומי שלא תמכה בחוק הלאום שאושר היום (ראשון) בממשלה, ונעדרה מההצבעה עליו.

בשעות האחרונות, מאז נודע כי לבנת יצאה מחדר ישיבת הממשלה לקראת ההצבעה, נמתחה עליה ביקורת חריפה ברשתות החברתיות.

בלשכתה של שרת התרבות הסבירו הערב כי לבנת הודיעה לשרי הממשלה כי היא מתנגדת להצעת חוק הלאום של ח"כ זאב אלקין. היא הגדירה אותה "הצעה לא טובה" והציע שלא לקיים היום הצבעה נוכח העובדה שראש הממשלה צפוי בתוך שבועות אחדים להציג הצעת חוק טובה, כלשונה, שתזכה לתמיכה רחבה בממשלה "ותעניק ביטוי הולם להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית".

עוד מסבירים בסביבתה של לבנת כי היא הציעה במהלך הישיבה הצעת פשרה לפיה הממשלה תצביע היום על אימוץ 14 עקרונות שהציג ראש הממשלה, ושיעמדו בבסיס ההצעה הממשלתית שבכוונתו להגיש בתוך שבועות אחדים.

''זאת במקום הצבעה על הצעת החוק של אלקין, אשר אינה נותנת ביטוי לעקרונות אלה, ואשר, בין היתר, סירב להכפיף את הצעתו להצעת החוק הממשלתית שיגיש ראש הממשלה, כפי שביקש היועץ המשפטי לממשלה''. כאמור, בשל העובדה שהצעת הפשרה של השרה לבנת לא התקבלה, היא בחרה להיעדר מההצבעה.

נזכיר כי הצעת החוק שאושרה היום מעגנת בחוק יסוד את מעמדה היהודי של מדינת ישראל. עד כה עסקו רוב חוקי היסוד בעיגון הזכויות האזרחיות שמבססות את העקרונות הדמוקרטיים של המדינה. כעת, ישנו רצון לבסס במעמד של חוק יסוד גם את העקרונות היהודיים עליהם מושתתת מדינת ישראל, הצעת החוק למעשה מבקשת שחוקי המדינה יפורשו לפי חוק יסוד זה, במקביל לשאר חוקי היסוד הקיימים.

במסגרת החוק יעוגנו סמלי המדינה: ההמנון, הדגל והשפה העברית, וכמו כן יעוגנו ימי השבתון, חוק השבות, קיבוץ גלויות, התיישבות יהודית, הקשר עם יהודי התפוצות, מורשת יהודית, לוח השנה העברי והמקומות הקדושים.

בדברי ההסבר אף מובא ציטוט של אותו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק: "ערכיה של ישראל כמדינה יהודית הם בעלי מעמד חוקתי-על-חוקי. הם משפיעים על פירושם של כל חוקי היסוד ומשפיעים בכך על חוקתיותם של כל החוקים.

''הם משפיעים על פירושם של כל הטקסטים המשפטיים, שכן יש לראות בהם חלק מערכי היסוד של מדינת ישראל ובכך גם חלק מהתכלית הכללית המונחת ביסוד כל טקסט משפטי בישראל. כך למשל, חזקה היא כי כל חוק של הכנסת וכל צו של הממשלה נועדו להגשים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".