הידעתם שבימי הביניים בוצעו ניתוחים על ידי ספרים חסרי השכלה? התקדמנו מאז ועתה הכירורגיה נחשבת לאחד מתחומי הרפואה המתקדמים ביותר בו מתמקצעים לתת-תחומים רבים ומגוונים, אחרי הכשרה רבת שנים. הכשרת אחים ואחיות אף היא התקדמה פלאות וזאת בהתאם למורכבות של הטיפול הסיעודי והרחבת הסמכויות.

כבר לא מדובר בבעלי מקצוע הדואגים רק לנוחיות והיגיינת המטופל ומבצעים בצייתנות את פקודות הרופאים אלא כמקצוע אוטונומי העובד לצד הרפואה, מחובר למטופל יותר מכל איש מקצוע בריאותי אחר, וחיוני לשמירה על הבריאות של הכלל והפרט.

למרות שלכל אורך ההיסטוריה אחים ואחיות היו חלק מהנוף התעסוקתי הרי שבתקופה המודרנית ועד לא מזמן נתפס המקצוע כנשי מובהק, אך משנות ה- 70 של אמצע המאה הקודמת ניתן לראות עלייה תלולה במספר הגברים המצטרפים למקצוע. בארצות הברית עלה אחוז הגברים במקצוע מ- 2.7% בשנת 1970 ל 9.6% ובישראל עלה מספר הגברים מ- 9.6% ל- 11.3% בתקופה של 5 שנים בלבד.

אם בשנת 2001 הוכשרו 158 אחים בישראל הרי שבשנת 2014 כבר הוכשרו 446, קפיצה של מאות אחוזים שאין לה אח ורע במקצועות הפרא-רפואיים. מקומם של גברים במקצוע בא לידי ביטוי לא רק במספרים אלא בעיקר בקידום- במרכז הרפואי תל השומר ישנן 10 מחלקות בהן היוקרתיות ביותר דוגמת מח עצם וטיפול נמרץ מנוהלות על ידי אחים גברים.

מאחר ועדיין רוב בעלי מקצוע הסיעוד הן נשים, ישנו ביקוש גדול מאוד לגברים ולא בכדי - העובדה כי לגברים ישנן יכולות פיזיות מוגברות במקצוע שדורש לא פעם הפעלת כוח פיזי מאומץ, היכולת להתמקד בקריירה בשעות עבודה מסביב לשעון מבלי חסמים אוביקטיביים דוגמת סוגיית גידול הילדים ויותר מכך- הדחף של דור ה-Y לחזור לימים שבהם תפישת הביטחון תעסוקתי עמדה בראש סולם סדרי העדיפויות, לעיתים גם על חשבון ההגשמה העצמית וההכנסה (שאגב בתחום הסיעוד מכובדת ביותר) בשל ועד עובדים מהחזקים והמשמעותיים הקיימים במשק הציבורי וגם אפשרויות העבודה במדינות שבהן קיים ביקוש רב למקצוע בראשן אוסטרליה וקנדה שינו את רמות הביקוש למקצוע במאות אחוזים.

בנוסף, לא בכדי קבע משרד הבריאות שתוכנית לימודים לתואר אקדמי בסיעוד היא ההכשרה הדרושה לכניסה למקצוע הסיעוד. במסגרת תפקידם, נדרשים אחים ואחיות לאבחן, לטפל ולנהל מצבי בריאות מורכבים ביותר של הפרט והכלל.

מילוי תפקידים אלה מחייב הכשרה אקדמית, ולהלן ההסבר: העידן הטכנולוגי המואץ בו אני חיים מגלגל לפתחן של מערכות הבריאות אתגרים רבים בהם הצורך לבחור בין אופציות שונות לאבחון וטיפול במסגרת המשאבים המגבילים. כלומר, אנשי מקצועות הבריאות ובהם אחים ואחיות שקיבלו לידיהם סמכויות טיפול בעלות משקל רב שבעבר היו נחלתם הבלעדית של הרופאים, ולפיכך צריכים כיום לקבל פעמים רבות החלטות הרות גורל לעתיד המטופלים ולבצען בדרך המושכלת ביותר.

בכל רגע נתון יכולת זו מושתתת על לימודים אקדמיים המתמקדים לא רק בהנחלת גופי ידע, אלא גם בהקניית כלי למידה. דוגמה קונקרטית לדרך בה האקדמיה מכשירה כיום הסטודנטים לסיעוד היא המיומנויות שהיא רוכשת להעצים את מטופל לשפר את הרגלי הבריאות שלו.

הסטודנטים מעצבים את הגישה המתאימה  למטופל ספציפי על בסיס ניתוח וסינתזה של החומרים שלמדו בפסיכולוגיה על דפוסי ההתנהגות, חומרים מסוציולוגיה של הבריאות על ההשפעות של החברה על ההתנהגות, העקרונות הפיזיולוגיות של ליקויי הבריאות שיש לתקן ועוד הרבה גופי ידע נוספים.

היכולת לעשות אינטגרציה כזו היא פרי למידה עצמית מעמיקה ומצטברת הכוללת קריאה, דיון, תרגול מעשי, הכל בהנחיית אנשי צוות בעלי תואר "דוקטור" עם רקע במחקר וניסיון עשיר בהוראה.

הכותבת היא דיקן הפקולטה למדעי החיים והבריאות ב"מרכז אקדמי לב".